כ"ה כסלו התשפ"ה
26.12.2024
הממשלה מגיעה אל קיצה

בנט, נרקסיסט או עיוור? וגאולת היהודים ממתן כהנא // דעה

כשהאינטרס האישי קודם לכללי, גם בשאלות מלטפות בלתי ניתן לצלוח ראיונות • האיחור המשמעותי של חברי ימינה בניסיון להציל את עורם • הסיבות הרבות כל כך המסמנות את סיום הממשלה • מאפילה לאורה, הנס הפרטי של היהודים במדינת ישראל • חני אדרי בטור דעה

בנט, נרקסיסט או עיוור? וגאולת היהודים ממתן כהנא // דעה
מתן כהנא ונפתלי בנט במליאה צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הראיונות שהעניק בנט לערוצים 11,12 ו13, יכולים להשלים סופית את תדמית המנותק שהוא. במשך תקופה ארוכה הוא אינו שם לב למתרחש סביבו, בעוד הוא סבר כי הבעיה נעוצה סביב קומץ אנשי ימין שבחרו בו ומאוכזבים מהממשלה, הגשר הרעוע שהחזיק את הממשלה הזו החל להתפורר.

מכל אותם אנשי ימין שבחרו לנטוש את הספינה המכונה 'ימינה', הוא התעלם. הרעש שלהם לא הפריע לו משום שהוא מזמן עמוק בשמאל. שמרית מאיר היועצת, כיוונה אל ציבור מצביעים חדש במרכז/שמאל.

במשך הראיונות שיקר בנט שוב ושוב מבלי להניד עפעף, כאשר הוא נשאל על שיפוץ ביתו הוא בחר להשתמש בביטוי: מה א'כפת לי. ככה, בפנים, בלי להסס. ראש ממשלה שמתעלם מציבור בוחריו, מאלו שהביאו אותו אל השלטון אך הגיוני שלא ישים לב למתרחש במפלגתו, בממשלתו ובארצו.

הרשו לי לחלוק על הסיבה שבגינה ערקה סילמן. יראת שמים לא חלק ממנה ואין מדובר כמובן בהכנסת חמץ לבתי חולים. כמו רבים ממצביעי ימינה, הבינה גם סילמן כי מפלגתה סיימה את דרכה הפוליטית. הסקרים האחרונים שיקפו זאת מפורשות במיוחד לאור העובדה כי ימינה באופן קבוע, מקבלת פחות מנדטים מהסקר הכי גרוע עבודה.

סילמן רצתה להציל עצמה ולצאת הגיבורה, היא עשתה את הצעד החכם ביותר עבודה ועבור ביתה ודאגה להמשך קיומה בפוליטיקה החרדית.

הראיונות שקיבל בנט היו הקלים שבקלים, השאלות אושרו על ידיו טרם נשאלו, תשובותיו הושמעו במלואן והחיוכים לא משו משו מפיהם של המראיינים. הראיונות הללו היו כל מה שלא הכרנו בהתנהלות מול נתניהו, ועדיין, למרות השאלות הנוחות שהופנו לבנט רוב העם, מימין ומשאל לא מאמין לו.

בוז פוליטי

בשבוע שעבר שוחחתי עם מספר פעילי שמאל, הבוז והזלזול שהם חשים לבנט, גוברים אף על הבוז אותו חשים פעילי ימינה לבנט, שנתנו לו את נשמתם ובסוף מצאו עצמם באותה ממשלה עם מרצ ועבאס.. אנשים עם ראש על הכתפיים מעריכים את אויביהם הפוליטיים, הם מעריכים את דעותיהם גם אם אינם מסכימים איתם, מבינים את הצד השני ונלחמים בצורה 'יפה'. אך לכאלו שערקו לצד שלהם, בייחוד עבור שררה וכבוד מדומה, הם חשים בוז עמוק. אמנם הם הודו בפניי כי כאשר הושגה המטרה להוציא את נתניהו ממשרד ראש הממשלה, הם רוממו והכתירו את בנט, אך שם פחות או יותר נגמר הכבוד שלהם כלפיו.

"היי בטוחה כי השתמשנו בו, רצינו לראות את ביבי בחוץ והוא עזר לנו לעשות זאת. כעת אנו מקווים להעיף גם אותו ולהכתיר ראש ממשלה ממחנה השמאל".

המפסידים הגדולים ביותר, הם אולי שאר חברי ימינה שלא קפצו על ההזדמנות ועזבו את הספינה הטובעת. אם היו מתאחדים אז אורבך וסילמן ומתרצים את עזיבתם בשיקולים אידיאולוגים, הציבור היה מעריך זאת. בזהירות מרובה אמנם, אך בהערכה רבה. כעת, גם במידה ואורבך יחליט לערוק לצד השני, איש לא יאמין לו כי הדבר נעוץ באידיאולוגיה יתרה אלא בג'וב פוליטי, קריאה של המפה והתארגנות לקראת בחירות אפשריות.

רואים את הסוף

בכנות אומר, כי תמיד ידעתי שהממשלה לא תשלים את ימיה והיא תתפרק עוד טרם יכנס לפיד ללשכת ראש הממשלה, אך לא שיערתי לעצמי שזה יקרה כל כך מהר.

אמנם הממשלה טרם נפלה, אך היא מצויה בחרחורי גסיסה. בלתי אפשרי להתנהל עם 60 ח"כים ממספר סיבות: האחת, חוקי יסוד מחוץ לתמונה, שום שינוי משמעותי לא יכול לקרות בהרכב הנוכחי של הממשלה.

השניה, סילמן זכורה כדבק האנושי של הקואליציה (מלבד ׳רק לא ביבי׳ כמובן..) כעת כשהיא מחוץ לתמונה, קשה מאוד לראות את הקואליציה הזו מתפקדת ומגובשת.

הסיבה השלישית היא שנאתו העמוקה של עודה כלפי עבאס, עם כל סלידתו מנתניהו הוא מתייחס אליו ומעריך אותו כאויב. שוב חוזר אותו עניין של שנאה כלפיי אלו שערקו לצד השני, במיוחד כאשר הצד השני זכה ל-50 מיליארד ש"ח. עודה מעוניין בהפלת הממשלה ולו בשביל לראות את עבאס בחוץ.

הסיבה הרביעית והאחרונה, היא הרמת הראש של ח"כים בקואליציה שנמאס להם מדרמות מיותרות מצד מפלגת השלטון בעלת חמשת המנדטים.
אלי אבידר היה הראשון להרים את הכפפה ולכנות את חברי העבודה ומרצ-פראיירים והפציר בהם לקחת את המגיע להם. כלומר, זו רק הסנונית הראשונה בדרך להפלת הממשלה.

מאפילה לאורה

מעבר לבעיות הביטחון מהם סובל כל אזרח יהודי במדינת ישראל והחשש היומיומי מפיגוע בכל מקום אפשרי, היהודים במדינת ישראל, חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים שאכפת להם מהשארת מדינת ישראל כמדינה היהודית, נשמו לרווחה בשבוע שעבר.

גם במידה והמשותפת היתה מצטרפת לממשלה ועוזרת לה, הרפורמות הרפורמיות של כהנא, היו נשארות מחוץ לתחום. לעודה וטיבי אין שום סיבה להכתים את מערכת היחסים שלהם עם החרדים ולנהוג כמו עבאס. הביזיון ברפורמת הגיור המסוכנת של כהנא, ייגמר. הציבור החרדי נגאל מהרוע הצרוף של ליברמן ומשנאת החרדים שהובילה לרפורמות המסוכנות של כהנא.

חשנו כולנו: בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל ופני מתן חפו.

נפתלי בנט מתן כהנא מנסור עבאס עידית סילמן חרדים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}