הלכה לעולמה האשה שהקלידה את רשימתו של שינדלר והצילה יהודים רבים

מימי ריינהרד למדה מספר שפות לפני מלחמת העולם השנייה דבר שהציל את חייה. ריינהרד נכלאה במחנה הריכוז פלאשוב מחוץ לקרקוב פולין, ונבחרה בשל כישורי השפה הגרמנית המעולים שלה, לעבוד כמזכירה במקום להישלח לעבודת פרך. המשימה הזו הצילה את חייה, והיא עבדה בהקלדה, היא הקלידה את רשימת היהודים שהציל התעשיין אוסקר שינדלר, תעשיין גרמני שהוכר כחסיד אומות העולם על מאמציו להציל את 1,200 היהודים שעבדו עבורו.

ריינהרד נפטרה לפני מספר ימים בגיל 107 בישראל, לכאן עברה בשנת 2007 כדי להיות ליד בנה, סשה וייטמן, אז פרופסור באוניברסיטת תל אביב. היא נולדה ב-1915 בווינה, שם למדה ספרות באוניברסיטת וינה. היא נישאה לגבר מקרקוב פולין, והלכה אחריו לפולין ב-1936, שם נולד בנם שלוש שנים מאוחר יותר, שלושה חודשים בלבד לפני פרוץ המלחמה.

בעלה נהרג בקרקוב, ריינהרד שרדה את המלחמה עם שאר "יהודי שינדלר" למרות מסעם הקשה מפלאשוב דרך אושוויץ ולבסוף לצ'כוסלובקיה. הקבוצה שוחררה ב-1945 וריינהרד ובנה, שרדו את המלחמה בהונגריה, ועברו לניו יורק.

ריינהרד פגשה את שינדלר באוקטובר 1944. זה היה בפלאשוב, מחנה עבודת כפייה לא הרחק מהעיר קרקוב בפולין. הצבא האדום כרסם בשטחים שבשליטת הנאצים והגרמנים החלו לסגת. שינדלר, תעשיין גרמני שניהל מפעל בקרקוב, רצה לנוע מערבה, עמוק לתוך שטח שנשלט על ידי הגרמנים. מטרתו הייתה להקים מפעל נשק בברינליץ, אבל הייתה לו בקשה: ש"היהודים שלו", אלה שעבדו איתו במפעל ילכו איתו. הוא סיפר שהוא זקוק לעוד כמה מאות עובדים, בסך הכל 1,100 איש, כי בברינליץ תהיה עבודה רבה.

"ידענו ששינדלר התייחס יפה מאוד לעובדיו היהודים", אמרה ריינהרד בראיון ל'הארץ' ב-2007. "הוא ביקש ממפקד המחנה לתת לו עובדים נוספים; נוצרה הרשימה המפורסמת. קודם כל, ריינהרד הכניסה את העובדים של שינדלר לרשימה, והוסיפה את בני משפחתם וחבריהם. אבל כל הזמן היו עוד ועוד. הקלדתי את השם שלי ואת שמות החברים שלי, עד שהתמלאה המכסה. עשיתי מה שאמרו לי. אמרו לי להקליד אז הקלדתי".

ריינהרד ובעלה הצליחו להבריח את בנם וסבתו להונגריה, מסע שנאלצו השניים לעשות ברגל. ריינהרד נעצרה לאחר מכן ובעלה נורה ונהרג בשער הגטו כשניסה להימלט.

כמו רבים מיהודי קרקוב, ריינהרד נשלחה למחנה פלשוב. בגלל הידע שלה בכתיבה, היא שובצה לעבוד במשרד וכך נחסכה ממנה העבודה הקשה. אבל לא הזוועות. היא סיפרה ל'הארץ' ב-2007. "יום אחד, קצין אס אס נכנס למשרד, וסיפר לבוס שלי על חוויה מאוד לא נעימה - הוא נאלץ לירות בילד קטן. הוא אמר לו להפשיט את בגדיו, אבל הילד ענה שאמו תכעס עליו מאוד אם יפשוט את בגדיו באמצע החורף, כי יתקרר. הוא סיפר שהוא לא רצה להרוס את הבגדים, כי באותו זמן שלחו את הבגדים לגרמניה למשפחות גרמניות, בסוף הוא הפשיט את הילד וירה בו, והוא אמר שזה הכי לא נעים, כי היה לו ילד בגיל הזה בבית".

שינדלר דאג לתנאים טובים עבור עובדיו היהודים. אולם כאשר יצאה הרכבת מפלאשוב לברינליץ, בסתיו 1944, שלחו אותה הגרמנים לאושוויץ. ריינהרד ואנשי שינדלר שהו במחנה כשבועיים, אותו היא מתארת ​​כ'תופת'. במהלך הימים הללו איים שינדלר על שלטונות המחנה שאם לא ישחררו את "היהודים שלו", הוא ילך לברלין ויודיע ​​לממונים על פגיעה במאמץ המלחמתי כביכול מצד אנשי המחנה.

"היינו בטוחים שסיימנו", אמרה ריינהרד, אבל שינדלר הצליח לשחרר אותם, ולאחר מספר חודשים בברינליץ, במאי 1945, שוחררו כל האסירים. כ-1,100 יהודים ניצלו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!