אני ואשתי לא יודעים לרדת מהעץ ולעשות סטופ

היה זה לפני כחצי שנה, פגשתי יהודי וכך הוא סיפר לי: "אני נשוי זה שש עשרה שנה, יש לנו חמישה ילדים חלקם שקטים ורגועים דומים לאשתי, וחלקם סוערים עם טבע סוער שדומים לי.

אני ואשתי חיים ברוך השם טוב, באהבה וכבוד. הכול טוב ויפה עד שקורה בינינו מריבה. אני יודע שכל זוג רבים מידי פעם. [טוב, כמובן חוץ מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל, ועוד כמה יחידי סגולה.] אבל מה שקורה אצלם, שאף שהם רבים, אבל אחרי חצי שעה - שעה או מקסימום יום שלם, הם משלימים וממשיכים הלאה.

אצלנו יש בעיה, וזה מתבטא גם אצלי וגם אצל אשתי, אם אנחנו רבים אנחנו לא יודעים לעשות סטופ. הפסקה למריבה. להרגיע את המריבה. לבקש סליחה ולהמשיך הלאה.

אם אנחנו רבים אז זו לא מריבה של שעה אחת או יותר, זה נמשך בדרך כלל שלושה ימים מינימום וממשיך לשבוע ואף שבועיים לכל מריבה.

גם אני וגם אשתי לא יכולים לרדת מהעץ, לדעת לעשות סטופ. אם היה משהו לא נעים שקרה או בגלל חוסר הבנה שקרה בינינו, לדעת לעצור, ולהמשיך הלאה. אנחנו במקום זה מתחילים לפגוע אחד בשני, ואז מגיע השלב שאנחנו לא מדברים כמה ימים בינינו ואף שבוע או שבועיים לוקח לנו להירגע, ואז אנחנו משלימים וחוזרים לשגרה והכול טוב בינינו.

יש לנו בעיה שאנחנו לא יודעים לריב, גם אם קרה משהו לא קרה סוף העולם. פשוט לדעת לנשום עמוק לדבר על מה שקרה בצורה רגועה ולהמשיך הלאה.

אני אצלך, כי בשנה האחרונה זמן המריבה ועוצמתה גדלה והגיעה אפילו לחודש שבו אנחנו רבים ולא עושים סטופ למריבות שלנו. זה הגיע למצב שאמרתי לאשתי אם זה יימשך כך אני מתגרש ממך אני לא יכול לחיות כך בצורה הזו".

הרבה פעמים זוגות מפתחים בעיות בזוגיות כי הם לא יודעים לעשות סטופ למריבות. וגם כשרבים הם לא יודעים איך לריב, שזה אומר בלי פגיעות מילוליות בלי כעסים חזקים.

ובעיקר לא להמשיך את המריבה.

ישנם כל מיני סיבות שאנשים לא יודעים איך לריב.

האחד: ישנם אנשים שהם מאוד רגשיים ופגיעים ואם קורה שבן הזוג פגע בו אז הוא לוקח את זה לכיוון מאוד קיצוני ומאוד פוגעני. הוא לא יכול להירגע מהפגיעה בגלל שהוא רגיש ומאוד פגיע. זה יכול לקרות בגלל בעיות רגשיות מהעבר שקרה לבן הזוג בתור ילד או נער מהוריו ממוריו וכד' וזה אחת הסיבות העיקריות לדעתי, בעיות רגשיות מהעבר שהאדם לא יודע איך להתנהל בבעיות מסוימות ואין לו את הכלים הרגשיים והנפשיים איך להתמודד.

ואז אין לו את היכולת להתמודד עם פגיעה, ביקורת, וכד' וזה משליך על הבית.

דבר שני שיכול לקרות זה שהאדם מאבד פרופורציות במריבה, שזה אומר שיש לו מחשבות שליליות על בן הזוג שלו. איך הוא מתנהג כך? הוא בוודאי לא אוהב אותי! ולא אכפת לו ממני! ובאמת זה לא נכון, אם אדם עשה טעות זה לא אומר שבן הזוג לא אוהב אותך. תנשום מספר נשימות תנסה להרגיע את הגוף שלך ואת המחשבות שלך.

כותב השורות, מרדכי רוט.

דבר שלישי זה חוסר תקשורת בין בני הזוג. יש בעיה? נפגעת? קרה לך משהו שבן הזוג עשה לך? אל תשבור את הכלים. תשבו יחד ברוגע כשאף אחד לא מפריע לכם ותנסו לדבר בצורה רגועה, בוגרת ומתורבתת על כל מה שמפריע.

זוג שלא יכול לדבר בצורה רגועה ויפה על מה שקורה ביניהם ומפריע אחד לשני זו לא זוגיות תקינה.

יש בעיה? מדברים עליה בצורה יפה! לא שוברים את כל הכלים!

דבר רביעי זה יכול לקרות ממה שאדם ראה אצל הוריו. אם הוא ראה אותם רבים בלי עצירה, אז הוא מחקה את הוריו, במודע או שלא במודע, אבל זה מה שקורה.

יש לכך הרבה סיבות למה אנשים לא יודעים איך לריב ואיך להפסיק מריבה. אני קורה לזה "מריבה" ולא בצורה עדינה "ויכוח קטן" כי המציאות היא שכאשר בני זוג חיים יחד הוא גבר והיא אישה שני סוגי אופי אחרים לגמרי, כל אחד מגיע מבית אחר, חיים אחרים, סוג נפש אחר, אז אין מצב שלא יהיו פה ושם חילוקי דעות או פגיעות, זה קורה.

אבל האתגר הוא לדעת איך אתה עושה את זה!

אם אתה יודע לא לענות ישר כשאתה נפגע, לנשום מספר נשימות ולדעת שבן הזוג שלך אוהב אותך ואכפת לו ממך, אלא רק עכשיו הוא טעה. וגם אם זה דבר שבאמת פגע בך וזה לא בסדר, אנחנו בני אדם, אנחנו לא חיות, יש דרך לדבר ולשוחח. ואם קשה לשוחח אז אפשר ללכת לגורם שלישי שיעזור בדבר שמפריע. אבל לדבר זה הדבר הבסיסי.

כמה פעמים אנשים מגיעים למריבות חזקות מאוד ואף לגירושים כי אנשים לא יודעים לעשות סטופ למריבות. ולא יודעים איך לריב.

לפעמים זה לא קשור לשום בעיה רגשית, לפעמים זה קשור למידת הגאווה שמקוננת בכל אדם עלי אדמות.

למה שאני אבקש סליחה ראשון? שהוא יתנצל ראשון, יש לי כבוד עצמי! נכון שיש דברים שאסור לוותר עליהם וצריך לטפל בזה, אבל אני רואה שיש לגאווה חלק גדול בכל המריבות וצריך לדעת לרדת מהעץ.

כאשר רבים בצורה לא טובה אז אף פעם באמת לא פותרים את הבעיה, רק נפגעים יותר כועסים יותר והבעיה שבגללה התחילה המריבה לא נפתרת אלא רק מחריפה.

והכלל הכי חשוב - גם אם אתם לא חושבים כמו בן הזוג שלכם זה לא אומר שמישהו מכם טועה, וזה לא אומר שאתם לא יכולים להבין ולתמוך במה שהוא מרגיש.

"אמר רבי אילעא: אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה. שנאמר: תולה ארץ על בלימה" (חולין פ"ט.).

מאחל לכל עם ישראל: אהבה, אמונה, שלום ובעיקר אהבה אמיתית.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!