לסלוח לעצמנו זה הכי חשוב: אז איך סולחים?

איך לסלוח לעצמנו?

לא פשוט לסלוח לעצמנו . זכרו, את הגלגל לא ניתן להשיב לאחור. זה קרה! ומפה יש לנו בחירה: להמשיך ולחיות עם העבר הזה, להלקות את עצמנו ברגשות אשמה ובכעס שחוסם אותנו מלראות, להגשים, להינות וגוזל המון המון מוטיבציה ושמחה, או לקחת אחריות להבין מה למדתי פה על עצמי, איזה שיעור ואפילו מתנה קיבלתי מתוך הסיטואציה הזו ולהסתכל קדימה.

לפעמים חסר לנו משהו בחיים ואנחנו לא יודעים בדיוק להגדיר מהו. כי משהו תקוע. אבל המשהו הזה שחסר, יכול לעכב אותנו מלהתקדם, לצמוח ולהצליח.

אז מה צריך לעשות? צריך להחליט להתמסר ולשחרר משהו שמעכב אותנו. 

הפתרון לצאת ממעגל הכעס אל מעגל הסליחה הוא קודם כל לסלוח לעצמנו!

לסלוח לעצמנו על מה שהיה, על מה שלא היה, על מי שהיינו, על מי שלא היינו, וכן, לסלוח לעצמנו גם על הקושי לסלוח לעצמנו!

ברגע שיש סליחה בנקודה הזו, זה כמו חריץ קטן שהעומס הרגשי יכול להתחיל להשתחרר דרכו ולשחרר מטענים רגשיים,בעיקר של אשמה ובושה.

לסלוח קודם לעצמי כדי שלא ישאר בלב שלי כעס על משהו שעשיתי או שנגרם לי. על אכזבה, השפלה, ניצול, חוסר צדק, או פגיעה.

כן לסלוח לעצמי שאני לקחתי את עצמי כמובן מאליו, שלא האמנתי, שלא הקשבתי, שאני לא לקחתי אחריות על החיים שלי

אז מתי באמת אפשר להתחיל לסלוח ולהתחיל בנו? הסליחה מורכבת מהפן הראציונלי / השכלי והפן הריגשי.

ברמה הראציונלית אנחנו מבינים את כל המשפטים הכי מדוייקים : שלסלוח זה לא אומר שאני מצדיק מה שעשיתי או שעשו לי אלא משחרר כאב והתעסקות.

וכדי להסכים להרפות מהסיפור עלינו להפסיק להזין אותו ולשאול את עצמנו מי אני אהיה אם לא יהיה לי את הסיפור הזה. לפעמים אנו נאחזים בסיפור והוא הופך לזהות של מי שאני.

ואנחנו מודעים לעובדה שכל עוד לא סלחנו לעצמנו אנחנו קושרים את המעשה ואת האדם אלנו.

וברמה הריגשית כשמרגישים רגש של פגיעה אכזבה תסכול, עצבות, סבל, אבדן, פרידה,כאב זה אומר שהכי נכון זה לפגוש אותו. להרגיש אותו לא להבין אותו ראציונלית. פשוט להרגיש אותו לעבור דרכו ולזכור שרגשות באים והולכים.

איך עושים זאת? לרוקן, לשחרר מחשבות/אמונות/הרגלים/רגשות כדי לאפשר לדברים חדשים להיכנס לחיינו

שלב ראשון – להשלים עם מה שקרה

עוד לפני הסליחה, שלב הכרחי, הוא להשלים עם מה שקרה. ולשם כך בשלב הזה, אנו נכנסים מרצוננו החופשי פנימה, עמוק לתוך הכאב שעד היום הדפנו או ברחנו ונותנים לו מקום.

בשלב הזה אנו מבינות מה קרה:

1. ממה הינך צריך לסלוח לעצמך?
2. לציין אלו רגשות היו שם?
3. האם אפשר להחליף את רגש האשמה או החרטה למשהו אחר?
4. איך זה השפיע על חייך- הפך אותי לאדם יותר
5. מה למדת מהמקרה הזה?

ואז אפשר לכתוב סוג של "מכתב השלמה" שבו אנו כותבים לאדם שפגע בנו מכתב, או לאדם שפגענו מכתב שלא נשלח אליו.

במכתב הזה נוציא לכתב את כל הרגשות הכואבים, ובעיקר 3 סוגי רגשות בסיסיים, שמכילים בתוכם מאות סוגי רגשות אחרים: רגשות של כעס, רגשות של פחד, ורגשות של צער.

 לכל רגש כדאי לכתוב כמה משפטים שונים

למשל לצער: אני מצטערת ש... אנו עצובה ש... אני בדיכאון כי... או לכעס להשתמש בכל העוצמות של הרגש: אני זועמת ש... אני כועסת ש... אני זועפת ש... וכך הלאה

כל מילה מפעילה משהו אחר ומאפשרת לנו לצלול עוד יותר פנימה. לאחר שמסיימים את המכתב לאדם האחר, כיתבו מכתב כזה לעצמכן. כי הרעיון הוא לנקות לרוקן ולשחרר.

 את המכתבים הללו, כדאי לקרוע ולהשמיד בכל דרך שנראית לכם מתאימה. זה היה שלב ההשלמה.

השלב השני - הסליחה

אנו השופטים והמבקרים הכי קשים של עצמנו, ומהמקום הזה, לא ניתן לצמוח ולשנות הרבה, ולכן, אחרי שכתבנו מכתב השלמה לעצמנו, ושחררנו את כל הרגשות השלילים, כלפי עצמנו, כעת נבקש סליחה גם מעצמנו.

חשוב להדגיש שכדי שהריפוי יתרחש, הסליחה צריכה להיות אמיתית, מבפנים. כלומר זה לא מספיק רק לומר אני סולחת, כי אם לא באמת מתכוונים ומרגישים אותה.

כתבו מכתב סליחה לעצמכן. סליחה על כך שהחזקנו את כל הרגשות הללו בתוכנו זמן כל כך רב, על הטעויות שעשינו, על כך שלא אהבנו וקיבלנו את עצמנו כפי שאנו.

בסליחה לעצמי אני מבינה:

שוויתרתי על:

נכנעתי ל:

הרפתי מ:

לקחתי אחריות אישית על:

השלמתי ש:

למדתי ש:­

אני לא אהיה מוכנה להתפשר על:

אני אוהבת בעצמי ש:

אני מבקשת סליחה מעצמי על...

וסילחו!

כי כדי לצמוח ולעשות שינוי בעולם החיצוני שלנו, ולא משנה באיזה תחום, חשוב לפני כן, לעשות את העבודה הפנימית, ממקום של רצון אמיתי לשינוי, ומודעות, ואז, השינוי הוא אמיתי ויישמר לאורך זמן.

בהצלחה

מאת: חדי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה ולשחרור כעסים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!