שיא של 40 שנה: האינפלציה בארה"ב מטפסת לכמעט 8%

"נכון, זה אירוע שנמשך כבר כמעט שנה וחצי. בתחילת הדרך הפד, הבנק המרכזי האמריקאי, עדיין התעקש שהאינפלציה זמנית ונובעת משיבושי קורונה בשרשראות האספקה, בשוק העבודה ועוד. הם העריכו שאחרי שיעבור הרעש, הכלכלה האמריקנית תחזור לסביבה המוכרת של 2% בשנה. אלא שככל שעברו החודשים, התברר שדברים ממשיכים לא להסתדר: השכר המשיך לעלות, מחירי הגז והנפט ומחירי הסחורות עלו גם - והפד נאלץ לעדכן גרסה ברטוריטקה שלו. היום הוא כבר נזהר מהגדרת האינפלציה כזמנית ומאותת לשוק שאם האינפלציה תתבסס ברמות גבוהות יחסית, הוא לא יהסס להעלות ריבית. השוק כבר מתמחר שלוש העלאות כבר השנה, עם העלאה ראשונה בחודש מרץ הקרוב". 

איך ניתן להסביר את הפער בין קצב האינפלציה בארה"ב לקצב האינפלציה בישראל? "יש שוני מהותי בין מבנה המחירים בארה"ב למבנה המחירים בישראל. לדוגמא, בישראל 50% ממחיר המכוניות זה מיסים, בארה"ב - הרבה פחות. לכן, כשמחיר המכוניות משתנה בצורה חדה, שיעור המס הגבוה המהווה גורם קבוע גורם לעליות או לירידות מחירים להיות יותר מתונות. זה קורה גם בכל מה שקשור למחיר הדלק בישראל, ש-60%-70% ממנו זה מיסים - בלו ומע"מ.

לכן, כשהנפט יורד מ-80 ל-40 או עולה מ-40 ל-80, אנחנו פחות מרגישים את זה כאן, כי זה משפיע רק על 30%-40% מהמחיר הכולל. לעומת זאת, בארה"ב זה משפיע דרמטית על המחיר כי המיסוי נמוך. "חשוב גם לזכור כי סביבת האינפלציה בארה"ב לפני משבר הקורונה הייתה יותר גבוהה מאשר בישראל. עד הקורונה וכמה שנים לפני כן היינו כאן בסביבת אינפלציה אפסית, בין השאר בזכות השקל החזק שאפשר ליבואנים להרוויח יותר מבלי להעלות מחירים. ארה"ב, לעומת זאת, נכנסה לקורונה עם 2% אינפלציה. וזה לא רק השקל החזק: אנחנו שוכחים מהר, אבל היו כאן ירידות מחירים בתחומים רבים. לדוגמא, במחירי הטיסות, הבגדים, מוצרי החשמל, המותגים הפרטיים ברשתות".

דווקא בתקופה האחרונה יש תחושה של עליות מחירים: "נכון, מסביר פגוט בחדשות 12, אבל לא הכול משוקלל במדד המחירים לצרכן שקובע את קצב האינפלציה. למשל, מחירי הדיור שזינקו בשנה שעברה ב-10% לא כלולים במדד, בעוד שמחירי השכירות, שעלו בתקופה זו רק כ-1% עד 3% בערים הגדולות, כלולים ומהווים 25% מהמדד. 

"עניין נוסף: רוב תשומת הלב הציבורית והתקשורתית מתמקדת בעגלה בסופר, כלומר: במחירי המזון. אבל מחירי המזון הם רק 13% מהמדד, כך שגם אם הם מתייקרים, הם לא משפיעים דרמטית על כל הסל". 

פער ריביות חיובי מול ארה"ב זה דווקא מצב נוח לבנק ישראל, נכון? "מבחינת בנק ישראל זה אכן טוב, כי ריבית יותר גבוהה גורמת לדולר להיות יותר אטרקטיבי ועשויה להחליש את השקל, מה שיועיל כמובן לייצוא".

"בנק ישראל להערכתי, אומר יניב פגוט לדורון אביגד בחדשות 12, לא יעלה את הריבית בישראל לפני הרבעון הרביעי של 2022. גם אם יעלו, יעלו מעט ולאט. אני לא צופה היפר אינפלציה, אלא מעריך שנישאר בסביבות 2%-2.5% בשנה. לא תהיה כאן קפיצת מדרגה נחשונית בסביבת האינפלציה ולכן אני לא רואה כאן אירוע אגרסיבי של העלאת ריבית".