'אבא' של 3,500 ילדים נורה למוות על ידי מחבל צ'צ'ני באוקראינה
גבר אמריקאי ממוצא אוקראיני, גיבור שלא עזב את 'ילדיו', נורה למוות בתחילת המלחמה העקובה מדם על ידי שכירי חרב צ'צ'נים שהגיעו לאוקראינה להילחם למען פוטין
- יענקי פרבר
- ח' אדר ב' התשפ"ב
הגיבור לפני המלחמה, הפך לאחד הקורבנות הטרגיים במלחמתו של פוטין: סרז' זבלבר, בן 62, תושב סנט לואיס וחייל בצבא ארה"ב לשעבר, נורה ונהרג על ידי צלף צ'צ'ני בשבוע שעבר בפלישה הרוסית לאוקראינה.
מאז שנות ה-90 כשזבלבר עלה מברית המועצות, הוא עזר למאות משפחות אמריקאיות לאמץ יתומים אוקראינים עם צרכים מיוחדים. משפחות מכנות את זבלבר 'לוחם של היתומים' ואומרות שהוא סייע ליותר מ-3,500 אימוצים של ילדים אוקראינים בעלי צרכים מיוחדים למאות משפחות בארה"ב.
בגיל חמש, באוקראינה, ילדים עם מוגבלות שטרם אומצו, מועברים לחיות את שארית ימיהם במוסד פסיכיאטרי למבוגרים, שאנון ניובי, אמא לשישה ילדים מאומצים אוקראינים עם מוגבלות, אמרה ל'דיילי מייל', כי סרז' זבלבר, "ראה ערך בילדים האלה שלעתים קרובות כל כך התעלמו מהם, ועבד קשה מאוד כדי למצוא להם בית".
כאמור, האזרח האוקראיני מסנט לואיס שעזר למאות משפחות אמריקאיות לאמץ ילדים אוקראינים, נהרג על ידי צלף צ'צ'ני מחוץ למקלט בקייב בשבוע שעבר. זבלבר, אשתו ובנו החורג חיפשו מקום מסתור מהטילים ליד בניין הדירות הגבוה שלהם, הוא התנדב לבדוק ולחפש פתרון בקרבת מקום ואז הוא נורה בחזהו על ידי צלף צ'צ'ני שנלחם למען רוסיה, כשבני המשפחה צופים בטרגדיה.
במשך 30 השנים האחרונות, חילק הגיבור את זמנו בין סנט לואיס, שבה נשארו שתי בנותיו, לבין אוקראינה, ועזר להסדיר אימוץ לאלפי ילדים עם מוגבלויות רפואיות. באוקראינה, ילדים עם מוגבלות שלא מאומצים עד גיל חמש מועברים לחיות את שארית ימיהם במוסד פסיכיאטרי למבוגרים.
בעשרות השנים שבהן הקדיש למשימתו, פעל ללא לאות למצוא לילדים הללו בית לפני שהגיעו למגבלת הגיל. "אבא שלי ידע מה יקרה אם הילדים האלה לא יקבלו בית טוב. הוא נלחם למען הילדים האלה בדיוק כמו שהיה נלחם על ילדיו שלו", אמרה בתו לרשת 'פוקס ניוז'.
ה'דיילי מייל' מדווח, כי לפני התמוטטות ברית המועצות, הוא ברח עם בתו הצעירה ואשתו לאיטליה, שם ארגן הפגנות על האיסור האמריקני על הוצאת ויזות על ידי עריכת שביתת רעב בקרב פליטים אחרים. זה עבד והמשפחה בסופו של דבר התיישבה באזור סנט לואיס במהלך שנות ה-90 המוקדמות.
זבלבר הסתגל לאמריקה מהר. הוא למד את השפה, הפך לאזרח ארה"ב, הצטרף לצבא ושירת במלחמת המפרץ הראשונה, הוא גילה את התשוקה שלו לעזור לילדים נזקקים בסוף שנות ה-90 דרך חברים אוקראינים שהקימו סוכנות אימוץ בינלאומית. הוא התפרנס משותפות במסעדה מזרח אירופאית.
הוא עבד כקשר אוקראיני למשפחות אמריקאיות בזמן שהיו מעבר לים. התהליך המסובך דורש לרוב ממשפחות מאמצות לנווט במקבץ של אישורים ודרישות מבתי יתומים ורשויות מקומיות. התהליך יכול להימשך שבועות, לפעמים חודשים במדינה הזרה. לורי ובריאן הארלין מפלימות', ויסקונסין, אימצו שני ילדים על ידי זבלבר, אחד מהם הוא סרגיי שנולד שלושה חודשים לפני הזמן, וסובל משיתוק מוחין. אמו זרקה אותו לפח לפני שהוכנס לבית יתומים באזור קרים.
"זה מאוד נפוץ. זו המציאות עבור חלק גדול ממזרח אירופה", אמרה לורי הארלין לאתר Milwaukee Journal Sentinal. "רוב בתי היתומים עדיין נמצאים כמו בתקופת ברית המועצות, שם היה חוסר טיפול וחוסר ערך חיים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, כי לקומוניסטים הייתה המחשבה שאם אתה לא יכול לקחת חלק בחברה, אתה לא בעל ערך".
ה'דיילי מייל' מדווח, כי הצלפים הצ'צ'נים האחראים למותו של זבלבר, נתפסו מאז על ידי הכוחות האוקראינים.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות