שלום במקום אייפון: הזקן שהתעקש לזרוק בקבוק תבערה

נטליה בלסינוביץ', ראש עיריית וסילקוב, התעוררה ב-5:13 בבוקר ביום חמישי האחרון וחשבה שיש מופע זיקוקים בחוץ, מהר מאוד היא הבינה שלמעשה ולדימיר פוטין פתח במתקפה על אוקראינה.

וסילקוב היא עיירה נעימה ושקטה של ​​36,000 תושבים במרחק של כ-35 קילומטרים מחוץ לקייב. אבל הוא מכיל שדה תעופה צבאי, והוא ביתו של אחד מארבעת מרכזי הבקרה של ההגנה האווירית של אוקראינה. המשמעות היא שזה היה יעד מוקדם עבור הרוסים, שרוצים שליטה בשדה התעופה כדי להנחית כוחות ולהתקדם לקייב מדרום.

נטליה מעולם לא האמינה שזה אפשרי שהרוסים ינסו לכבוש, כשהיא קפצה מהמיטה ביום חמישי, מהר מאוד היה ברור שהיא טעתה, כך היא סיפרה לכתב 'הגארדיאן' הבריטי, שון ווקר.

היא סיפרה כי המזכירה שלה נמצאת במשרדים כמעט 24 שעות ביממה. 'היא לא מפחדת מפצצות והיא חסרת פחד לחלוטין, לא הייתי מנחשת את זה", אמרה בלסינוביץ'. היועץ הכלכלי שלה, אנדריי מלניק, הפך למפקד "כוחות ההגנה הטריטוריאליים" של העיר.

היא מציינת בפני הכתב שון ווקר, כי "נשק חולק לכל מי שרוצה", משהו שהיא מודה שככל הנראה ילבה אלימות במשפחה בעתיד. "אבל לעת עתה, הניצחון חשוב יותר", אמרה.

בלילה השלישי לתקיפה הרוסית שוב נפגעה וסילקוב מהטילים. המטרה הפעם היתה מתקן אחסון דלק שהתפוצץ, דבר שגרם לפיצוץ אדיר בעיירה. עשן עדיין עלה מהמקום ביום שני אחר הצהריים.

"לכל אדם שני כאן יש קשרים משפחתיים ברוסיה", אמרה בלסינוביץ'. "גברים הגיעו מכל רחבי ברית המועצות לשעבר ללמוד באקדמיה לתעופה של וסילקוב", ביניהם סבה של בלסינוביץ', שגדל ברוסיה, אשר פגש אישה מקומית והשתקע בווסילקוב.

גם עכשיו, חלק ממשפחתה מתגוררת בבלארוס, ובן דודה הוא צנחן בצבא בלארוס. כשבלארוס מתקרבת יותר להשתתפות מלאה במלחמתו של פוטין, היא עומדת כעת בפני הסיכוי שבן דודה שלה יכול לבוא להילחם כדי להשתלט על העיר שלה.

בדרכה לפגוש שבוי רוסי בעיירה, היא חלפה על פני מחסום שבו אדם נתן שיעורים כיצד להכין בקבוקי תבערה, סמל ההתנגדות האוקראינית. וולודימיר קרבטס, יוצא צבא בן 83 היה במחסום כדי לבקש כמה בקבוקי תבערה לזרוק מביתו, ממש בהמשך הדרך מהמחסום. קרבטס עשה את שירותו הצבאי בצפון הרחוק של רוסיה ב-1959, ונהג לחוש רגשות חמים כלפי המדינה שאירחה אותו בעבר, אך אמר שכעת הוא נגעל מרוסיה של פוטין ורוצה להילחם בצבא הפולש שלו. "ניסיתי לקנות אקדח אבל אמרו לי שאני זקן מדי. אני לפחות רוצה שאחד כזה ייזרק על ידי, אמר.

בלסינוביץ' אמרה כי למרות שחשוב שאוקראינה לא תיכנע, היא מקווה שהמשא ומתן עם רוסיה עשוי להביא לפשרה כלשהי כדי למנוע את הטראומה שתביא ממלחמה ממושכת. "אנשים חשבו על מכונית חדשה או אייפון, אבל אף אחד לא חשב על שלום. עכשיו, אנחנו חולמים על זה. כשזקנים נהגו לאחל שלום אחד לשני, לא הבנו למה הם מתכוונים. עכשיו אנחנו מבינים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!