חסידים, ליטאים, ספרדים וחוזרים בתשובה • כמה חרדים באמת עובדים

בשבועיים האחרונים עסקו הכלכלנים באוצר בסוגיית תעסוקת חרדים. לא בפעם הראשונה, באוצר מתכננים תכניות חשובות, אבל כאלה שאינן רלוונטיות לעתיד שצפוי למדינה, החברה החרדית נסקרה לעומק בשנתיים האחרונות והערב התוצאות.

חברת הסקרים דיירקט פולס מפרסמת הערב (מוצאי שבת) את הממצאים על היקף התעסוקה ואי התעסוקה בחברה החרדית.

כ-78,960 גברים חרדים בגיל תעסוקה אינם עובדים כלל. הם מהווים רק 1.85% מתוך 4.2 מיליון איש המהווים את כוח העבודה בישראל. רבים מהחרדים הללו נשואים, וכ-89% מהנשים שלהם שלהם כן עובדות, רובן במשרה מלאה ובאחוז גבוה מהממוצע הארצי, כך שמדובר במשפחות המתבססות על מפרנס יחיד במשפחה.

בחודשים האחרונים ביצעה 'דיירקט פולס' מחקרי שטח שכללו מיפוי עומק של כלל האוכלוסייה החרדית בישראל, עד לרמת הערים והשכונות.

הנתונים מעלים כי אוכלוסיית החרדים בישראל מונה כ-1,285,000 איש, שהם כ-13.5% מאוכלוסיית המדינה.

במסגרת מחקרי עומק מקיפים שכללו 2,500 נדגמים של כלל הקבוצות והמגזרים החרדים, סביב מגוון רחב של נושאים ציבוריים ומסחריים רבים.

חלק מהנתונים הקשורים בתעסוקת החרדים מוצגים הערב במסגרת העיסוק הנרחב בסוגיה בשבועות האחרונים:

רוב מכריע מהחרדים (70.1%) הם צעירים עד גיל 25, אשר נחשבים מתחת לגיל התעסוקה בישראל (גיל התעסוקה לפי הלמ"ס מחושב מגיל 25).

הגברים החרדים בגיל התעסוקה מונים כ-172,000 איש, כאשר 54.3% מהם עובדים במשרה מלאה או חלקית ורק 45.7% בחתך הזה (כ-79,000 גברים חרדים כאמור) לומדים על מלא.

בחברה החרדית ארבעה פלגים מרכזיים: חסידים, ליטאים, ספרדים ואחרים - חוזרי בתשובה. מתוך הפלגים הללו, האחוז הגבוה של הלומדים מתמקד בעיקר במגזר הליטאי, וזהו כאמור גם המגזר שבו הנשים עובדות באחוז גבוה אף משיעור תעסוקת הנשים בקרב כלל האוכלוסייה בישראל.

הליטאים בחרו בהיפוך תפקידים במשפחה והם גם מיישמים את האידאולוגיה שלהם הלכה למעשה הדוגלת ב- 'חמ"ש': 'חיים ממה שיש'.

על פי הסקר, צריך לציין שהחברה החרדית ברובה מקדישה גם את העשור השלישי של חייה (גילאי 20 עד 29) ללימוד, אך ככל שעולים בגיל, אחוז הלא מועסקים יורד, וכל זה עוד לפני השינויים בדור החרדי הצעיר (גילאי 25 עד 35) שבו אחוז המשלבים לימודים אקדמאים ועבודה גדל כל העת.

זהו רק קצה הקרחון של המהפכה שמתרחשת בחברה החרדית. ואם לסכם, פקידי האוצר, באיחור אופנתי, מנסים להציע פתרונות שהיו חשובים אולי לפני עשור - אבל הופכים ממילא להיות לא רלוונטיים בשנים הקרובות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!