מי יותר חכם ממי שחושב שהוא חכם?

כמובן שהחכם האמיתי יותר חכם ממי שחושב שהוא חכם, אך איך נדע מי החכם האמיתי?

מסופר על עיירה שבה היה עגלון זקן אחד יחיד ומיוחד, חרוץ ונמרץ, כל הנסיעות או ההובלות שהיו לאנשי העיר היו נעשות דרכו, עגלון זה היה עובד מבוקר עד ערב, כולם היו מרוצים מעבודתו.

לימים, הגיע עגלון חדש צעיר לימים לעיר, והחל אף הוא לעבוד בנסיעות והובלות, דבר שבא על חשבונו של העגלון הוותיק, כעס העגלון הוותיק, וביקש מהעגלון החדש שיבוא אליו, כשהגיע העגלון הצעיר, התרעם בפניו כי הוא גוזל את פרנסתו, לעומתו טען העגלון הצעיר, כי עבודה רבה יש בעיר, ולשניהם יש מקום לפרנסה בעבודה בעיר הזו.

ישבו והתווכחו עד שהגיעו להסכמה, כי העגלון הוותיק ישאל את העגלון הצעיר שאלה בהלכות עגלונים, והיה אם ידע לענות, יישאר בעיר, ואם לא ידע לענות, יצטרך לעזוב את העיר.

הסכים העגלון הצעיר, ומיד הקשיב לשאלה, הרצינו פניו של העגלון הוותיק, ופנה בשאלה לעמיתו, אמור לי! מה תעשה אם אתה מסיע בעגלה משפחה גדולה עם הרבה מזוודות וחבילות, וביום חורפי נכנסת בטעות, לדרך שיש בה בוץ רב, והסוסים ואופני העגלה נתקעו בבוץ ולא מצליחים לצאת, מה תעשה?

מיד ענה העגלון, אכה את הסוסים חזק בשוט, עד שיתאמצו ויצאו מהבוץ אמר לו העגלון הוותיק, הכית בסוסים שוב ושוב, וזה לא עזר, מה תעשה? ענה העגלון הצעיר, אוריד את המזוודות והחבילות, ולעגלה יהיה יותר קל להיחלץ.

אמר לו הוותיק, עשית זאת ולא עזר מה תעשה אז? מיד ענה העגלון הצעיר, אוריד את כל הנוסעים ואבקש מהם לדחוף את העגלה. אמר לו העגלון הוותיק, עשית זאת ולא עזר, מה עוד תעשה? נבוך העגלון הצעיר ואמר, יותר, אין לי מה לעשות! והסכים לעזוב את העיר,

אך בטרם יעשה זאת, דרש לדעת מהעגלון הוותיק, מה באמת עושים במקרה כזה, מיד ענה לו העגלון הוותיק, "עגלון חכם לא נכנס לבוץ".

ידוע המשפט שאומר מה הבדל בין פיקח לחכם? שמהצרות שהצליח הפיקח להיחלץ, החכם לא היה נכנס כלל.

אבל איך נדע מי באמת הפיקח ומי הוא החכם?

בפרשת השבוע פרשת כי תשא הכל מבואר. אומר הקבה למשה ראה קראתי בשם בצלאל וכו', ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת וכו'.

במה ממלא אותו הרבה בחכמה, איך ממלאים דבר כזה? אומר רש"י בחכמה מה שאדם שומע מאחרים ולמד, בתבונה מבין דבר מדבר שלמד.

רואים שאדם חכם זה אדם 'ששומע' מאחרים ולומד, כיוון ששמע הרבה מאחרים הוא נקרא חכם וזהו אותו העגלון שאמר חכם לא נכנס לבוץ...

היום לצערנו כל אחד שקיבל תפקיד חושב שהוא חכם, ואז הוא אומר אני חושב ככה ואני חושב ככה, ואחר תקופה הוא כבר גדל עוד קצת, הוא אומר אני לא מבין רב פלוני ולא מבין רב פלוני, ומי אתה בכלל שלא מבין, גם אם נקרא לך פיקח אבל אתה רחוק מלהיות חכם, לא לחינם לרב גדול קוראים תלמיד חכם, לכאורה תלמיד זה נשמע מישהו קטן רק תלמיד, אבל אנחנו גאים באדם שקוראים לו תלמיד חכם ולמה כי הוא למד את דרך התורה שמע והבין. יש גם הרבה ששומעים אבל לא מפנימים נכנס מכאן יוצא מכאן,

וזה מה שאנו אומרים כל בוקר ותן בליבנו בינה ולהבין להשכיל לשמע... לכאורה מה צריך להתפלל כדי לשמע? מה הבעיה בזה. אלא שלא כל אחד זוכה לשמע ולהפנים

מי ששומע הרבה ומפנים בסוף נהיה תלמיד חכם ועליו נאמר חכם שיכול להנהיג את הדור אחריו ולא מי שחושב שהוא חכם

אם כן כשנראה אדם שמדבר ונרצה לדעת אם הוא חכם נבדק מה הוא שמע עד היום, האם הוא סתם פיקח שחושב שהוא חכם או שיש בו את מעלת השמיעה מאחרים ללמוד לשמע מה האחר אומר ובכך נהיה חכם

לסיום צריך לדעת מי יותר חכם ממי שחושב שהוא חכם זהו החכם בעצמו. ומי יותר טיפש ממי שחושב שהוא חכם זהו מי שבטוח שהוא חכם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!