הזדמנות שלא חזרה: הגיע לבקש סליחה מחברו מאוחר מידי

שני חברים למדו יחד, והיו החברים הטובים ביותר. יום אחד משהו השתבש, והאחד פגע מאד בשני. הקשר ביניהם נפסק, וכל אחד המשיך לדרכו, עד שיום אחד, אחד החברים - מי שבעצם התחיל את הריב ופגע, נקרא לו יוסי - החליט ללכת ולבקש סליחה.

הוא לקח את הרכב, הגיע לביתו של חברו, בא לצאת מהרכב אבל... קיבל "רגליים קרות", הסתובב ונסע חזרה.

עברו השנים, ושוב לבו נקף אותו, והוא החליט שהפעם הוא נוסע ומדבר אתו. הוא הגיע לביתו של חברו, דפק בדלת, ואת הדלת פתחה אישה. "שלום, אבי נמצא?" הוא שאל. "הוא לא נמצא, מי מבקש אותו?"

"יוסי פלדמן". "הא, אתה יוסי. רק שניה, יש לי מכתב עבורך".

"שלום יוסי יקירי", היה כתוב במכתב. "אני שמח מאד שהגעת. גם בפעם הקודמת שהגעת, וחנית ליד ביתי ולא נכנסת, ראיתי אותך. הייתי במרפסת, רציתי מאד שתיכנס, אבל השארתי את זה בידיים שלך.

אם אתה קורא את המכתב, מן הסתם בסוף החלטת להגיע. אז תדע שאני סולח לך לגמרי, אני אוהב אותך אהבת נפש. קבל חיבוק ענק ממני. לצערי אני לא נמצא. מתגעגע. באהבה, אבי".

עם דמעות בעיניים שאל יוסי את האישה: "את אשתו?"

"כן", היא ענתה.

"מתי אבי יחזור?"

"כנראה שאתה לא יודע, אבל אבי נפטר לפני כשנה. הוא התמודד עם מחלת הסרטן. הוא ביקש ממני לתת לך את המכתב אם תגיע..."

לפעמים ישנן הזדמנויות בחיים שאנו מפספסים... בפרשת השבוע כתוב: "ויאמר לא תוכל לראות את פני". אמר לו הקב"ה למשה: "כשרציתי - לא רצית, עכשיו שאתה רוצה - אני איני רוצה". והפירוש, כשרציתי בסנה להראות את פני, כתוב "ויסתר משה פניו". עכשיו שאתה רוצה, ואומר: "הראני נא את כבודך", איני רוצה, כמו שכתוב: "לא תוכל לראות את פני". כלומר פספסת את ההזדמנות שהייתה לך.

הבה נלמד מכאן לא לפספס הזדמנויות - הזדמנויות לבקש סליחה אם פגענו, או לתת תודה ומחמאה אם התרגשנו. אל תדחו למחר מה שאפשר לעשות היום, כיוון שלפעמים פעם אחרת, הופכת לאף פעם.

בברכת שבת שלום,

שלכם, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!