שלומי אמונים לצד בעלזא, נגד 'יתד': כופים הנהגה אחרת

הציר שלומי אמונים-בעלזא – הפרק הבא: עיתון 'המבשר' מפרסם הבוקר (שישי) מאמר נוקב הקורא להנהלת 'החינוך העצמאי' לקבל את דרישות חסידות בעלזא ודורש לאפשר את הצטרפות מוסדות החינוך שלה לרשת 'החינוך העצמאי'. זאת בצל המאבק בין בעלזא ל'יתד נאמן', בקרב האשמות בשבוע האחרון.

תחת הכותרת 'מרכז החינוך העצמאי שלא יקיים דין שווה יאבד מייחודיותו ומהחרדה לקיומו והנדרש לכך', מסביר כותב המאמר את משנת 'נהרא נהרא ופשטיא' ומבהיר כי הבסיס לליכוד השורות בציבור החרדי הוא החובה הבלתי מתפשרת וניתנת לערעור לכבד את ההנהגות הרוחניות של כל הציבור החרדי.

"החינוך העצמאי, שנוסד בידי מרנן ורבנן גדולי ומנהיגי הדור זי"ע, חייב לשמור על התנהלות תוך שוויוניות ודין אחד. התנהלות אחרת, עלולה להזיק לשמו הטוב וההיסטורי של מוסד אדירים זה", מסביר כותב המאמר בפתח דבריו.

"בהתנהלות האחרת, החינוך העצמאי הופך להיות מוסד של קבוצה אחת, ואי אפשר יהיה לזהות אותו כמפעל קודש שמרנן ורבנן זי"ע מסרו נפשם על קיומו וכיתתו רגליהם למען פעילותו והתרחבותו". 'המבשר' מתייחס ברמיזה להסברים המפותלים של 'יתד נאמן' להמשך סגירת השערים בפני חסידות בעלזא וסותר אותם.

עוד בנושא:

הקרב על הת"תים > בחינוך העצמאי משיבים לבעלזא: יפגעו פגיעה אנושה בחינוך 

המאבק על הת"תים > "אפליה חמורה": בעלזא במתקפה על החינוך העצמאי

סערת התתי"ם לעימות ליטאי > בניגוד למאמר ב'יתד' נגד בעלזא: הגר"ח קנייבסקי אישר להיכנס לחינוך העצמאי

"כל הניסיונות להסביר שהחינוך העצמאי נוסד כדי לפעול לפריפריה ולקירוב ולכן הוא מנוע מלקבל לשורותיו מוסדות חינוך מסוימים מקרב היהדות הנאמנה, אינו מדויק. גם ברור שייסודו של החינוך העצמאי היה על סמך הסעיף בחוק חינוך ממלכתי שמלבד האפשרות לבתי ספר ממלכתיים וממלכתי דתי, יוקמו בתי ספר שאינם מוכרים רשמי (מוכשר) שלפי זה הוקמו בתי הספר של החינוך העצמאי".

"אבל זה דבר גלוי וידוע שבאותו חוק נקבע ששר החינוך צריך לאשר את תכנית הלימוד של אותם בתי ספר מוכש"ר, וגם יכול לערוך בהם מבחנים כדי לקבוע את גובה התקצוב. ובכל זאת, בגלל תחושת השליחות ששרתה במטרה לאחד את כלל היהדות החרדית, עמדו כולם על הדרישה לעצמאות בכל התקיפות. והשלטון, למרות שהיו לו הסמכויות, לא העז לפגוע בכהוא זה".

המאמר אף מסביר כי הטענה לפיה כלל הת"תים שהיו בריכוזים החרדיים היו מוסדות פטור – אינה נכונה ברמה העובדתית.

"המציאות בה יש קהילות, שרובן חסידיות, שתלמודי התורה שלהם לבנים הם מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר), אינו דבר חדש שהתפתח בשנים האחרונות. זה כבר ארבעים שנה ויותר שכמה וכמה וכמה מוסדות חרדיים נמנים על מוסדות מוכש"ר. כל יהודי החרד את דבר ה', בקהילתו ועל פי הנהגתה, בהחליטו שזה מוסד החינוך של הבנים, הרי שעשה זאת במצוות רבו, וכל הנלמד שם היה בהסכמת והנהגת רבותיו, בהנהגת כ"ק מרנן ורבנן זצוק"ל ויבלחט"א. על כן לא נכון לומר ולקבוע שכל הת"תים שהיו בריכוזים החרדים היו מוסדות פטור. משכך, הבקשה של מוסדות המוכש"ר לקבל תמורה מלאה אינה דבר חדש".

עוד כותב הסופר במאמר, כי הניסיון להסביר שהחינוך העצמאי יונק מכח חוק המוכש"ר ולכן הוא לא יכול לקבל מוסדות פטור, כי הם לומדים פחות לימודי חול - לוקה בכפליים. "האחת: יש מוסדות המבקשים להתקבל ברשת החינוך העצמאי וכבר עשרות שנים מוכרים כמוכש"ר. שנית, אף אם נאמר שהחינוך העצמאי יש לו הנחיה מהנהגה רוחנית שלא להכניס מוסדות מוכש"ר, הרי צריך להבין שהקהילות החסידיות האלו – שהיו ביסוד הקמת החינוך העצמאי ועצם מעצמיו – המבקשים להתקבל לחינוך העצמאי, מונהגים בהנהגה הרוחנית שלהם, המורה דרכם". כותב המאמר מסביר כי כדי לשמור על ליכוד השורות בציבור החרדי יש לכבד הנהגת גדולי ישראל של כלל הציבור החרדי.

"נהרא נהרא ופשטיה, הוא הבסיס לקיום ביחד וחובת כולנו לכבד את ההנהגות הרוחניות של הציבור החרדי. הרי אי אפשר לומר לקהילות החסידיות קבלו את ההכרעה של ההנהגה הרוחנית שעושה אחרת ממה שמורים כקש"ת האדמו"רים שליט"א. הבדלי דעות בין ראשי העם אינם סיבה למנוע מכל אחד שיוכל לעשות כדעת רבותיו".

ומכאן מסקנת כותב המאמר, "זכותם של מוסדות קהילות החסידים להתקבל אל שורות החינוך העצמאי היא מעוגנת בעצם ייסודו של החינוך העצמאי. כל עצם הקמתו היה בזכות כך שההנהגה משני הצדדים, האדמו"רים וראשי הישיבות החסידיות יחד עם ראשי הישיבות ומרביצי התורה, נחלצה חושים בשנת תשי"ג כדי להעמיד את מפעל הדורות הלזה, הלא הוא מרכז החינוך העצמאי".

"כך גם בשנת תשכ"ו כאשר יו"ר הדירקטוריון של החינוך העצמאי מרן הגר"ז סורוצקין זצ"ל חלה, התכנסו מרנן ורבן גדולי הדור זצוק"ל יחד עם גדולי עסקני אגודת ישראל והקימו מחדש את מוסדות הניהול של החינוך העצמאי. כך גם בשנת תשס"ט, לאחר כשישים שנה מייסודו, כאשר נדרש יסוד האגודה במקום אגודה אותומענית של מרכז החינוך העצמאי וריענון יסודותיו, גם אז היה שילוב כוחות בין ההנהגות הרוחניות של הצדדים, שבאותה שעה כבר הוכרזו כ'אגודת ישראל' ו'דגל התורה'".

"זה היה סוד היסוד, וסוד ההצלחה, ההתחדשות וההתפתחות. השילוב הזה היה מוכרח כדי להביא את איתנותו של מרכז החינוך העצמאי בעד שיוכל לעמוד באתגריו ובמשימותיו הרבות למען חינוך ילדי ישראל לתורה ולתעודה ולעמוד עם תעצומות מול נסיונות לפגוע בעצמאותו. כותב השורות שמע לא אחת מהרב מנחם פרוש ז"ל שאמר: תפקידי בכנסת הוא למען החינוך העצמאי ולמען הסדר מעמדם של בני הישיבות".

כותב המאמר ב'המבשר' אף מתייחס לטענה לפיה הצטרפות של מוסדות נוספים עלולה להוביל להתערבות מחודשת של הממשלה בתכני החינוך.

"יש מי שמטילים פחד מהשלטון איך אפשר להסתמך על הבטחותיו ומי יערב לנו שלא יתערב בתכנים. אבל ההיסטוריה מלמדת, כי עצם החוק שאיפשר את הקמת החינוך העצמאי והמוכש"ר היה מתוך ידיעה שיש סכנה להתערבות, כאמור, אבל סוד ההצלחה היה ההתאחדות כאחד, שמנעה את הפגיעה בעצמאות.

"גם הטענה שהחינוך העצמאי הוקם למוסדות חינוך בערי השדה, ולהם בלבד. אבל מי שמכיר ויודע יכול לספק דוגמאות כדי לציין שמות של תלמודי תורה לבנים, ממשפחות מפוארות של בני תורה, המתקיימים ברשת החינוך העצמאי. אם זה בביתר, בבית שמש, ובשאר ערים ברחבי ארצנו. ומה נשתנו אלו מאלו?".

ומעניין לציין: מרן גאב"ד בריסק זי"ע אמר ביסוד החינוך העצמאי: עבור הבנות הלימוד ב'חינוך העצמאי' הוא טוב לכתחילה; ואילו לבנים ב'חינוך העצמאי' הוא 'שלעכטער בדיעבד' (בדיעבד לא־טוב). עם זאת, כשראו שהדבר מסתדר גם במוסדות הבנים, אימצו גם תלמודי התורה את ההשתלבות בחינוך העצמאי. ומדוע ייגרעו הת"תים מהקהילות החסידיות.

"יש להבין. עם התחדשות והתגברות הדרישה של מוסדות חינוך חסידיים להיכלל בחינוך העצמאי, דהיינו להנות מהתנאים מהם נהנה החינוך העצמאי, הם כבר יבקשו וגם ימצאו בס"ד את הדרך לכך. הרי אי אפשר לדחות מוסדות אלו בקש, ולחסום בפניהם את הדרך.

"על החינוך העצמאי להיענות לדרישות ולבקשות, בדיוק כפי שהם מקבלים תלמודי תורה אחרים, המתנהלים בכל דרכי וגדרי התורה והיראה המקובלים. אין אפשרות למנוע מאף מוסד לדרוש את הדרישה הלגיטימית והצודקת הזו. אין כל רצון למוסדות החסידיים להפוך ח"ו לממלכתיים, ולכן הם ייעשו את כל המאמצים כדי שמה שמוסדות החינוך העצמאי זכאים ומקבלים, יקבלו גם המוסדות המקבילים.

"וטוב יהיה אם נדע להבין אחד את רעהו, ונסכים שמה שהשני מגיע לו – שיקבל, ולא חלילה למנוע זאת. כך כולם יוכלו להמשיך הלאה, להפעיל את מוסדות החינוך עם העצמאות הרוחנית הנדרשת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!