חוק הגיוס: החוק שגרם לסחרחורת פוליטית | סיכום

חוק הגיוס שעבר הערב בקריאה ראשונה בכנסת היה מה שהוביל לטלטלה הפוליטית בה חברי הכנסת החרדים שילמו במקומם, לצד בנימין נתניהו והתגלגלו לספסלי האופוזיציה בעוד החוק כעת עובר בניגוד לרצונם.

הסאגה החלה בשנת 2017, אז בג"צ ביטל את חוק הגיוס שהעניק פטור לתלמידי הישיבות, בעקבותיו החלו בקואליציה לגבש את חוק הגיוס שלווה בלא מעט עימותים שאיימו על שלמות הקואליציה.

לקראת שנת 2018, הגישו בסיעות החרדיות הצעת חוק גיוס משלהם, וביקשו להעביר אותו כתנאי להעברת התקציב דאז. ואכן, הצעת החוק עברה אך נלווה לה איום מצידו של שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן כי העברת החוק באופן סופי תוביל לפרישת סיעתו מהקואליציה.

לצורך כך הוחלט לגבש חוק חדש. הצעת משרד הביטחון שגובשה בשת"פ עם נציגים מהסיעות החרדיות, חבר הכנסת אורי מקלב ונציג ש"ס השר לשעבר אריאל אטיאס, ההצעה עלתה לשולחן הכנסת שם החלו לגבש את ההצבעה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה מיוחדת שהוקמה.

חודשים לאחר מכן, החליט ליברמן לפרק את הממשלה, והוביל לבחירות סבב א'. לאחר הבחירות, בעוד כולם חשבו כי מובטח רוב פוליטי לממשלה חדשה בראשות נתניהו, מה שהקשה בזמנו על גיבוש הקואליציה היה חוק הגיוס.

הצעת משרד הביטחון הייתה אמורה להגיע להכרעת הכנסת באופן סופי, בסיעות החרדיות ביקשו שינויים קלים כתנאי לצירוף לקואליציה, ואילו בישראל ביתנו התעקשו שלא לשנות "אות או פסיק" בחוק הגיוס, וכך הכנסת פוזרה שוב והחלה את הסחרחורת הפוליטת שהסתיימה עם הרכבת הממשלה הנוכחית.

הפעם, חוק הגיוס לא אמור להוות טלטלה, שכן הוא זוכה לרוב מוחץ בקואליציה, בעוד החרדים ינסו להשפיע ולשנות במעט את סעיפי החוק, אך לא צפויים דרמות וכן לא צפויים שינויים מהותיים בשל שינוי יחסי הכוחות בכנסת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!