הרב פנגר: הפתרון היצירתי שמצא הצייר למשימת המלך

מסופר על מלך שהייתה לו רק רגל אחת ועין אחת. הוא רצה מאד שיעשו לו ציור קיר של עצמו, אך בתנאי שלא תיראה הנכות שלו. אף צייר לא רצה לקחת סיכון, שכן אם הציור לא ייצא טוב - הדבר יעלה לו בחייו, עד שהגיע צייר שהסכים לקחת את האתגר.

אחרי יומיים של ציור, הוא חשף  את היצירה. הוא צייר את המלך יושב על סוס אציל, בידו חץ וקשת. הוא נראה עוצם עין אחת כמכוון את החץ למטרה, וכך לא היה ניכר החיסרון ברגל, שכן הוא ישב על סוס, וגם בעין החסרה לא הבחינו, שכן הוא עצם אותה כדי לראות את המטרה.

לכל אחד מאתנו יש צדדים שהוא חזק בהם וצדדים שפחות. פרשת השבוע פותחת בדין של עבד עברי, שפירושו אדם שעשה טעות, גנב ונתפס, ואין לו כסף להחזיר את הגניבה. לשם כך הוא עובר לגור אצל משפחת אומנה ולעבוד אצלה, וכך להחזיר את אשר גזל.

הדין הזה מגיע מיד לאחר מתן תורה. לכאורה הייתי מצפה שלאחר מעמד הר סיני נדבר על דברים ברומו של עולם, על מצווות נעלות יותר, אולי תפילין או משהו מהקבלה, אבל לא על גנב.

אבל המסר המועבר פה הינו שלא בועטים במי שעשה טעות, לא מבזים אותו, אלא עוזרים לו ונותנים לו צ'אנס נוסף לתקן, ועוד מקדימים את חשיבותו לפני דברים אחרים שנראים אולי "נעלים" יותר.

ואם מישהו לא רוצה אותנו בחברתו, או כל הזמן מזלזל בנו ומדגיש בפנינו את חסרונותינו, אולי הוא לא אדם הנכון. שכן גם במיטבכם אתם לא תהיו "שווים" מספיק לאדם הלא נכון, אבל מצד שני, גם במצב הכי נמוך שלכם, האדם הנכון יזכיר לכם כמה אתם שווים.

יהי רצון שנלמד להסתכל זה על זה בזווית הכי מחמיאה, וגם אם עשינו, או מישהו אחר עשה טעות, ניתן את הצ'אנס ואת האפשרות לתקן.

בברכת שבת שלום.

שלכם, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!