77 שנים אחרי: הניצולים היהודיים מכבדים את מציליהם מפולין

אנדז'יי סיטקובסקי היה בן 15 כאשר אמו סיפרה לו שהתבקשה על ידי שכן להחביא ילדה יהודייה קטנה מהנאצים בביתם. "זו הייתה שיחה קצרה, ואז, כן, החלטנו לקבל את הדסה והיא הובאה לביתנו ב-1943", אומר סיטקובסקי, ומביט לאחור על השנים הקשות ההן במלחמת העולם השנייה כשחי עם אמו האלמנה, הלנה והאחות הצעירה מגדה, בפאתי בירת פולין - ורשה, תחת הכיבוש הגרמני.

"כמובן, פחדנו, אבל הפחד היה המנה היומיומית שלנו בשנים האלה בכל מקרה", אמר סיטקובסקי לסוכנות הידיעות AP בביתו בכפר הבווארי דורך, לשם עבר לפני 10 שנים עם אשתו הגרמנייה.

כמעט שמונה עשורים לאחר ההצלה של הדסה קוסאק, הפולני בן ה-93 עדיין בקשר קבוע עם קוסאק, כיום בת 84, שלאחר המלחמה היגרה דרך ישראל לארצות הברית שם הפכה לפרופסור להיסטוריה בניו יורק.

על מאמציהם לעזור להציל את חייהם של הדסה, אחותה מריון ואמם ברוניסלבה, שבאו מאוחר יותר גם הן לגור אצל סיטקובסקי, זכו אנדז'יי ואמו לתואר 'חסידי אומות העולם'.

"אחד הדברים המדהימים במחלצים הוא שלא רק שהם הצילו את האדם הספציפי שהוסתר, אלא את כל הילדים והנכדים והנינים שלהם - אילן יוחסין שלם", אמר גרג שניידר, סגן הנשיא בפועל של ועידת התביעות לסוכנות הידיעות AP.

בפולין, ביתה של הקהילה היהודית הגדולה באירופה לפני השואה, הענישו הכובשים הנאצים את מי שעזרו ליהודים על ידי הוצאתם להורג של לא רק את העוזרים, אלא את כל משפחותיהם. ובכל זאת, כששואלים את סיטקובסקי מדוע החליטו הוא ואמו לעזור ליהודים למרות הסיכונים האישיים העצומים, הוא אמר שזה פשוט היה חובתם כבני אדם.

גם היום, עדיין יש ביניהם קשר חזק. בעבר הם היו מבקרים זה את זה וכיום הם מדברים בטלפון ומחליפים מכתבים. בשיחותיהם, זיכרונותיהם נודדים לא פעם לאותם חודשי מסתור כאשר בני הזוג סיטקובסקי חלקו את מנות המזון הדלות שלהם עם הדסה, כאשר אנדז'יי לימד את הדסה בת החמש לקרוא ולכתוב, וכאשר גרמו לשכניהם ולמכריהם להאמין סיפור מפוברק בו הדסה לא הייתה יהודייה, אלא ילדה נוצרייה-פולניה שאמה נלקחה לגרמניה כעובדת כפייה.

במציאות, אמה של הדסה הסתתרה כמשרתת אצל משפחה אחרת ואחותה מריון הסתתרה במנזר קתולי. אך כאשר מקומות המסתור הללו כבר לא היו בטוחים, הצטרפו השניים להדסה אצל משפחת סיטקובסקי.

אחרי המלחמה, הדסה קוסאק עברה תחילה לישראל ואחר כך לארצות הברית, אמה ואחותה הגיעו לבריטניה, שם נישאה מריון הבת לראלף מיליבנד ושם נולדו שני בניהם אד ודיוויד, שני פוליטיקאים ידועים במפלגת הלייבור הבריטית.

ההחלטה של ​​אנדז'יי ואמו להציע מחסה "היתה מעשה אנושי אמיתי", אמרה הדסה קוסאק ל-AP. "בזכות האומץ שלהם, ובסיכון גדול לעצמם, שרדנו את זוועות הנאצים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!