לאחר שנדבק בקורונה: הגאון רבי רפאל ויזגאן זצ"ל

זיכרון להולכים: ביום רביעי שעבר הלך לעולמו הגאון רבי רפאל ויזגאן זצ"ל רבה של קהילת 'אור חביב' ומרבני שכונת סנהדריה המורחבת, מחבר הספר 'נועם רפאל' ומיקירי העיר ירושלים, ימים ספורים לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. בן 84 בפטירתו.

המנוח זצ"ל נולד בעיר מוגדור שבמרוקו לאביו, ראש אב בית הדין, הגאון רבי משה ויזגאן זצ"ל, מח"ס שו"ת ויגד משה. למד תורה מפי רבותיו בעיר, ומפי הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, רבה של ירושלים, שהיה בן בית אצלם וישב יחד עם אביו הגדול, רבי משה, בבית הדין במוגדור.

מגיל צעיר ממש ניחן המנוח בכישרונות מזהירים ובמידות מופלאות שהועידוהו לגדולות ונצורות. אביו, שידע את ערכו המופלא של בנו, דאג עבורו למלמדים מסורים שיתאימו ללמדו רזי התורה ואורחותיה.

בשנות בחרותו הוא עלה ונתעלה במעלות התורה ושמו כשם אחד הגדולים. בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית שתחי' ויחד הם הקימו משפחה מפוארת של בני תורה ההולכים בדרך ד'.

שנים בודדות לאחר נישואיהם עלו לישראל והתיישבו בה, כאשר דאגתו של המנוח זצ"ל הייתה נתונה להפצת תורה ויראה בארץ הקודש. לא עבר זמן רב עד שהקים את בית הכנסת 'אור חביב' בשכונת סנהדריה בירושלים, אשר ברבות הימים הפך למגדלור של תורה ותפילה לכל תושבי האזור.

במקום זה, ובעוד בתי מדרשות רבים, נשא המנוח את דרשותיו ושיעוריו לכל קהל השומעים שהעריצוהו וינקו מדברי תורתו ולימים, חיבר המנוח ספר 'נועם רפאל', בו הוא מאגד את חידושיו ושיעוריו על פרשות התורה והמועדים.

המנוח זצ"ל נודע בצדקותו ופרישותו מן העולם, אשר כל ימיו לא נהנה מתענוגות העולם אלא רק כדי צורך קיומו. רבים האנשים שהתוודעו לדמותו הפלאית ושיחרו לביתו לקבל ברכת צדיק, כאשר לא מעט העידו עליהן שרבות ונשגבות הן הישועות מעל דרך הטבע שקרו מברכותיו ומתפילותיו הזכות בהן פעל רבות ונצורות עבור עם ישראל.

ברוב ענוותנותו, הקפיד להצניע את גדולתו וצדקותו ואף היה עוסק בקדושה וטהרה ברזי תורת הנסתר, שידיו רב לו בכל דברי הזוהר הקדוש וחכמי הקבלה, כאשר כל לימודו בעניינים אלו היו בסתר ובצנעה.

מסע הלווייתו נערך בהר המנוחות, כשרבים בני משפחתו, תלמידיו ושומעי לקחו, שבאו ללוותו וחלקו לו כבוד אחרון בדרכו האחרונה.

את משא ההספדים פתח הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הגאון רבי יצחק יוסף, שאמר בדבריו כי המנוח היה שריד לדור דעה, מן הצדיקים המיוחדים שבדור, אשר זכה כל ימיו להיות ירא ה' ולדבוק בתורתו.

כמו כן תיאר הראשון לציון איך כאשר הגיע להתגורר בשכונתו של המנוח לפני מעל ארבעים שנה, פנה אליו המנוח במאור פנים והציע לו לקבוע את משכנו בבית הכנסת שהקים, ומני אז דבקה נפשו בנפשו, ורבתה הידידות והכבוד ההדדי ביניהם, וגדולה האבדה הזו כיום בו כבתה השמש בצהריים.

לאחר מכן הספידו הגאון רבי יוסף אליהו, אב"ד דרכי הוראה, שעמד בהספדו על קדושתו הנוראה של המנוח ועל אהבת התורה היוקדת שהייתה לו, אשר כל מעייניו בעולם היו נתונים לתורה, וגם כאשר קיבל ייסורים מרים בשנותיו האחרונות, לא חדל מלעסוק בתורה ולשמוח בשמחתה.

בדברי ההספד הוסיף הרב אליהו כי כאשר ראה את בניו ונכדיו הולכים בדרכו ועוסקים בתורת ה' ומתגדלים בה, לא היה גבול לשמחתו, ועליו נאמר "איש תם, ירא אלוקים וסר מרע", אשר מימיו לא דיבר רע על אף אדם בעולם, ותמיד עסק במצוות ה' מתוך שמחה תמידית.

כמו כן הספידוהו מרה הגאון רבי יהושע ויזגאן ראש ישיבת אור יעקב, והגאון רבי יעקב אטיאס מראשי הכולל אהבת שלום ורבנים נוספים שהכירוהו וחלקו לו כבוד ביום מנוחתו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!