כך הצליח היהודי להערים על הנאצים ולהינצל

שמואל סקורניצקי, עורך דין יהודי מפריז, הגה תוכנית מבריקה בניסיון להינצל מציפורני הנאצים.

סקורניצקי העמיד פנים כי הוא קונסול של ספרד בצרפת וזאת למרות שלא ידע מילה בספרדית, ובנוסף לכך, אנשי הגסטפו היו נוהגים לקפוץ לקונסוליה הספרדית לארוחה ולשיחת רעים.

בדירת גג ירושלמית, הרחק מהבניין שהסתתרה בו במשך שלוש שנים, מספרת בתו ארלט ל'צביקה קליין' מ'מקור ראשון' את הסיפור הבלתי ייאמן שנראה כלקוח מסרט בדיוני, על הדיפלומט המזויף שהצליח לשטות בגרמנים ולנצל את קשריו כדי להציל אלפי יהודים מהנאצים במלחמת עולם השנייה.

ארלט (חיה) פולדס־זיסהולץ בת ה- 88 הייתה ילדה בת 7 כשישבה על ברכי מפקד הגסטפו הגרמני כשגילמה את דמותה של בתו של קונסול ספרד.

"בכל יום ראשון הזמנו את חיילי הגסטפו לבוא אלינו לארוחה אחרי הביקור בכנסייה. הרי פרנקו והיטלר היו חברים", מספרת ארלט ל'צביקה קליין ממקור ראשון, '"אני הייתי לבושה תמיד בבגדים חגיגיים ומפקד הגסטפו לא הפסיק להרעיף עלי מחמאות, לא אשכח את הידיים הגדולות שלו. חשבתי לעצמי: אם הוא היה יודע שאני יהודייה, בידיים האלה הוא היה חונק אותי."

אביה, שמואל, היה עורך דין מצליח, אמה רוז (רייזל) לבית סליווינסקי הייתה עקרת בית. הם גרו ברובע ה־16 ובעבודתו היה שמואל היועץ המשפטי לקונסול ספרד בסנט־אטיין – עיר במזרח צרפת.

ארלט מספרת איך אביה הצליח להתחזות לקונסול ספרד: "הקונסול עשה עבירות שהיה עלול להושיבו בכלא, עד שיום אחד אבא אמר לו: 'אני לא יכול להגן עליך יותר, זה בלתי אפשרי. אתה צריך לברוח לספרד – ולמנות אותי לממלא המקום שלך'. הקונסול צעק עליו: 'איך זה יכול להיות? יגלו שאתה יהודי, וכולם יגידו ששמרתי עליך ובתמורה אתה עזרת לי'. אבא שלי ענה: 'אין לי מה להפסיד. נכון, אתה יכול לספר שאני יהודי, ואני אלך לכלא. אבל אני אספר מה אתה עשית, וגם אתה תיאסר, הקונסול הסכים. לפני שעזב הוא ערך מסיבה, ובעיצומה הוא הכריז בפני האורחים, שביניהם היו גם אנשי גסטפו: 'הנה המחליף שלי, אדון…'. פתאום הוא הבין שהם חשבו על כל הפרטים, אבל לא המציאו שם כיסוי. על השולחן עמד בקבוק ליקר עם התווית 'מונטרו', ואבא חשב לעצמו – זה שם ספרדי. הוא רמז לקונסול, וכך הפכנו למשפחת מונטרו. בהמשך הוספנו גם את השם סנצ'ז. מונטרו־סנצ'ז, זה נשמע ספרדי מאוד".

המשפחה עזבה את טולוז ועברה למתחם הסגור של הקונסוליה הספרדית – בניין בן שלוש קומות, מוקף גינה גדולה. "במרתף יצרו מסמכים מזויפים, וכל יהודי שרק רצה הגיע לשם וקיבל תעודת זהות חדשה עם כל מה שצריך כדי לשרוד. אבא גם פתח חמישה סניפים של הקונסוליה בסנט־אטיין ובליון, כדי להחביא בהם יהודים.

כעבור זמן מה הצטרפו משפחות נוספות למתחם הקונסוליה. "הגיעו אלינו עוד יהודים שברחו מפריז. אני זוכרת לפחות שלוש משפחות שגרו איתנו בבניין. אחת מהן הייתה משפחת איטקין, שבפריז הייתה לה חנות נעליים. לכולם הכינו מסמכים מזויפים ושמות חדשים".

"ההצגה המשפחתית הסתיימה בצורה טבעית בסוף המלחמה. אנשי המחתרת הגיעו אלינו, ולאט־לאט כל המשפחות שמצאו מחסה בקונסוליה התפזרו. אנחנו חזרנו לפריז, ומצאנו שהבית שלנו תפוס; הרי לקחו את הבתים של היהודים. אני זוכרת שעברנו בין הרבה בתי מלון, עד שבסוף חזרנו לבית שלנו" סיימה אורלט.

קורותיו של הקונסול המתחזה פורסמו בצרפת ב־1947, בספרו של ז'אן נושה "הסיפור ההרואי של הפטריוט סקורניצקי־מונטרו". באותה השנה העניקה ממשלת צרפת לסקורניצקי מדליה ותעודת הוקרה על פועלו במחתרת. הוא הלך לעולמו ב־1974 בפריז.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!