המלמד של האדמו"ר מבעלזא הלך לעולמו

ברוך דיין האמת: מבית החולים 'מעייני הישועה' בבני ברק מגיעה הבשורה המעציבה על פטירתו של זקן החסידים בחצר חסידות בעלזא, אוד מוצל מאש, המחנך הוותיק הרה"ח הישיש רבי אליעזר הלוי לוינגר זצ"ל והוא בן 94 בפטירתו. 

הרה"ח ר' אליעזר הלוי לוינגר ז"ל נולד בחודש ניסן בשנת תרפ"ח בפרונקיכן שבאוסטריה לאביו הרה"ח ר' יצחק צבי הי"ד. הוא עבר את מאורעות השואה והגיע לארה"ק. באר"י למד בישיבתו של הגה"צ מהרי"צ דושינסקיא זצ"ל והתקרב לחצר הקודש בעלזא, בה זכה להסתופף בצל הקודש אצל האדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע.

בחודש טבת בשנת תשי"ג הקים ביתו עם רעייתו ע"ה בתו של הרה"ח ר' שמואל אביגדור מנדל ז"ל מזקני וחשובי חסידי בעלזא בבני ברק, בשלהי שנת תשי"ד, כאשר התקיימה הכנסיה הגדולה הרביעית של "אגודת ישראל", והגיעו המוני אורחים לירושלים, התעוררו חיכוכים רבים עם הערבים ליד הגבול.

המנוח התגורר בירושלים בדירה שקנה ב'דמי מפתח', בפאתי שכונת "ימין משה", שהייתה באותם ימים ליד הגבול ממש, ומכיוון שהייתה סכנה גדולה לגור שם, כאשר דירתו הייתה ליד החומה ממש, והערבים היו יורים לעברם.

באין ברירה נאלץ לעזוב את דירתו, ויחד עם בני משפחתו נסע לקטמון, שם התגורר למשך תקופה קצרה. באותם ימים חיפשו אנשי בית האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זיע"א מי שיגור במעונו של האדמו"ר בתל אביב, עד אשר יחזור מירושלים, כיון שהרבי היה מקפיד שלא תישאר דירתו ללא שומר, ולכן הייתה זאת הזדמנות עבורו שיהיה לו היכן להניח ראשו בירח האיתנים, וקיבל את ההצעה בשמחה.

במנהג ה'שטימע מוזיק' בשמחת הפארשפיל בחצר הקודש בעלזא. צילום: אנשיל בעק

בהתקרב ראש השנה עלה במחשבתו רעיון נחמד כיצד להנות את הרבי זצ"ל ולגרום לו קורת רוח. בחצרו של ר' אהרן מבעלזא היה אילן של פרי ה"גויאבות", וכיון שהפירות היו יפים ומתוקים, והם היו מתאימים הם לליל ראש השנה, שבו נהוג לאכול פירות ולברך עליהם ברכת "שהחיינו". ממחשבה למעשה, לקח קופסא, עטף אותה בנייר כסף כדי שתיראה מכובדת וראויה לעלות על שולחן מלכים, והכניס בה את הגויאבות, והביא אותם לירושלים בערב ראש השנה. בשעה היעודה שבה נכנסו החסידים והביאו את הפירות, ביניהם תושבי חו"ל שהביאו פירות יפים, נעמד אף הוא בתור, והרבי ישב בדביקות בעינים סגורות, והגבאי הרה"ח ר' שלום פויגל ז"ל הזכיר לפני הרבי את שמות מגישי הפירות, והרבי בירך את כל אחד ואחד בלחש.

כאשר הבחין הגבאי ר' שלום, תמה לקראתו ושאל אותו: "מה הביא?", השיב: "גויאבות", ומיד הבין את העניין וחייך. בהגיע תורו, אמר ר' שלום לרבי אהרן זי"ע: "אליעזר האט געברענגט פון דעם רבי'נס גויאבות!", ומיד ראה על פני האדמו"ר שמחה גדולה ועצומה, ואמר בקורת רוח: "אה! אה! א שטארקע חשיבות! מיינע גויאבות! מיינע גויאבות!", ושאל אותו: "אליעזר, האם העץ גבוה? האם משקים אותו במים?" ועוד כמה שאלות הנוגעות לאילן שבחצרו.

הגבאי ר' שלום בפקחותו הבין מיד שיש כאן שעת הכושר, ואמר לאדמו"ר כי אכן כעת נמצא במעון קדשו של מרן זי"ע, אך לאחר מכן אין לו לאן ללכת, כיון שבעל הבית מקשה עבורו את תנאי מכירת הדירה, כך שאין לו אפשרות למכור אותה. ואז ברכו הרבי, ויצא משם שמח וטוב לב, כי הרגיש שבכך פעל ישועה. לפני הרבה שנים, בהיותו בראש השנה בצל קדשו של האדמו"ר שאל אותו הרבי שליט"א: "ר' אליעזר, ווי זענען מיינע גויאבות?", ומאז נהג כמה שנים להביא לפני כ"ק מרן שליט"א גויאבות בראש השנה.

לאחר נשואיו התגורר בתחילה בתל אביב וכיהן כמחנך וכמלמד בת"ת דחסידי בעלזא ברח' אחד העם בתל אביב, בין היתר זכה להיות המלמד של יבלחט"א האדמו"ר מבעלזא, בהמשך עבר להתגורר בעיר התורה והחסידות בבני ברק והיה מחשובי החסידים ומהמתפללים הראשונים וממקימי ביהמ"ד המרכזי ברח' האדמו"ר מבעלזא 5, שם התפלל רבות בשנים, וכיהן כמלמד ומחנך בת"ת מחזיקי הדת דחסידי בעלזא בעיר, כן כיהן כמשגיח ור"מ בישיבתו של הגר"ש וואזנר זצ"ל, במשך השנים עבר להתגורר בשכונת רמת אהרן והתפלל בשטיבלא'ך דחסידי בעלזא ברמת אלחנן, בהמשך בביהמ"ד 'בית פנחס' ברח' יואל.

ר' אליעזר תמיד היה אומר שאבוא לפני בית דין של מעלה וישאלוני לשמי אענה, שמי הוא המספר החקוק על ידי מאושוויץ.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי לפני כשנתיים אושפז בביה"ח במצב קשה, לאחר שאושפז במוסד רפואי לצורך שיקום והחלמה הקורונה, החליטו בני משפחתו להוציאו מהמוסד לבית חתנו הרב גרשון לוי ברח' צירלזון וזכה לחיות עוד כשנתיים, כאשר בתקופה האחרונה הקפיד להגיע כל שבת לביהמ"ד דחסידי בעלזא בשיכון ה'. כן נסע הרבה להסתופף בצילו של הרבי בירושלים, בשבת חנוכה האחרונה עוד נסע לירושלים והתכבד בעליית לוי בקריאת התורה. בשבוע האחרון נחלש הבוקר אושפז בביה"ח מעייני הישועה ונפטר הערב בזקנה ושיבה טובה.

ההלוויה הערב בשעה 22:30 משטיבל חסידי בעלזא ברחוב צירלזון בשכונת שיכון ה' בבני ברק דרך בית המדרש הגדול בקרית בעלזא בירושלים להר המנוחות, שם ייטמן בחלקת קהל מחזיקי הדת.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!