הנער שהגיע לטיפול רפואי בישראל: "האנושיות שראיתי אצלכם אין אותה אצלנו"

פארוק בן ה-14 מצפון עיראק שבחודשים האחרונים גסס למוות בגלל מום בלב, שבארצו לא היה אפשר לטפל בו, התחיל מסע מופלא מעיראק לבית החולים שניידר בפתח תקווה, שם ניצלו חייו.

הוא נולד עם מום בלב באחד הכפרים הכורדיים בצפון עיראק. כשהיה תינוק נותח בסודאן, אך מצבו הלך והידרדר עד שבחודשים האחרונים היה על ערש דווי.

פארוק מצפון עיראק היה חולה קשה, לא סתם חולה, היה גוסס, למרות שהיה במעקב רפואי בארץ הולדתו, טיפול מציל חיים הוא היה יכול לקבל רק כאן בישראל. כך מפרסמים רועי קייס ועומרי חיים ב'כאן חדשות'.

אביו מספר בראיון ל'כאן חדשות': "הרופאים בעיראק אמרו לי, אל תשלח אותו לישראל, הוא ממילא ימות. אמרתי להם, הכל בידי אללה, אנחנו ניסע ואלוקים גדול. הגענו והשבח לקל". האפשרות לקבל כאן טיפול הופכת למסובכת הרבה יותר כשחולה מגיע ממדינה שלה אין קשרים רשמיים עמנו; בתווך הזה, נכנסה לתמונה עמותת "שבת אחים".

ג'ונתן מיילס, יו"ר עמותת שבת אחים, "יש לנו מטרה אחת, להביא ילדים מהמזרח התיכון שזקוקים לניתוחי לב מצילי חיים לבתי החולים הנפלאים בארץ".

הוא סיפר: "יום אחד הכרתי ילד זר לא ישראלי שהגיע לכאן לחפש טיפול רפואי, הוא עמד למות, כי לאמא שלו לא היה כסף בכלל, היא ביקשה עזרה. הלכתי להדסה עין כרם לבדוק את הסיפור, ביקשו 64 אלף דולר להשתלת מח עצם, שאלתי את הפרופסור, 'באמת זה סיפור כזה?' הוא אמר כן הילד עומד למות תוך חודשיים אני מאמין שנוכל להציל אותו. אבל הילד יכול למות בפתח המיון, ולא נפתח לו את הדלת עד שהדולר האחרון ישולם".

המקרה הזה שהתחיל את המסע של ג'ונת'ן לפני 30 שנים, הוציא לדרך בחודשים האחרונים מסע אחר, את זה של פארוק לישראל – בדרך להצלת חייו. מביתו שליד כירכוכ בצפון עיראק, עשה פארוק מלווה באביו פאחר את הדרך הארוכה אל בית החולים שניידר שבפתח תקווה.

דר' עופר שילר, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים שניידר אמר לרועי קייס ועומרי חיים ב'כאן חדשות': "הגיע אלינו עם סימנים קשים של אי ספיקת לב, בצקות קשות, עליה ניכרת במשקל, רתוק למיטתו, בקושי מדבר בקושי אוכל ישן על ערימה של כריות, בדיון משותף עם הקרדיולוגים והמנתחים הוחלט שהוא חולה מדי לעבור את הניתוח שהוא אמור לעבור מייד עם הגעתו ולכן הוא אושפז אצלנו, קיבל תקופות לחיזוק וכו' ואחרי כ-10 ימים נכנס לניתוח".

אביא של הילד אמר מביתו בעיראק: "הרופאים הם רופאים אמיתיים. יודעים את עבודתם, מקצוענים ב-100%, מתרכזים רק בעבודה שלהם. לא כמו הרופאים אצלנו, הרופאים שלנו טובים אבל איפה הם ואיפה הרופאים בישראל, אני אומר מפה לישראל, אנשק את העיניים של הרופאים שלכם אחד אחד".

בימים שלאחר אשפוזו, יצאו פארוק ואביו פאח'ר לחייהם החדשים, הם טיילו בארץ - מלווים באנשי עמותת שבט אחים – בין השאר בטיילת בתל אביב, בירושלים וגם בהר הבית. פאח'ר, קצין בשורות הכוחות הכורדיים שהשתתף בלחימה נגד דאעש – לא נרתע משיחה גלויה מכפרו: "אני לא מפחד. יש אנשים שלא מקבלים אבל אני לא מפחד מהם, אתה יודע למה? אם הם באמת עיראקיים ואכפת להם מעיראק, שיעשו בית חולים כמו אצלכם ואז אני לא אצטרך לבוא, למה שלא יהיו יחסים בין עיראק לישראל? ישראל עם רחמן, ועיראק למה שלא יעשו איתם קשרים? מי שלא רוצה בזה הוא טיפש בן טיפש, לישראלים יש אנושיות שאני לא ראיתי. זה משהו שקיים רק בישראל, בעיראק לא ראיתי דבר כזה".

ג'ונתן מיילס, יו"ר עמותת שבת אחים אמר: "אני יכול להגיד שבשנה שעברה הגיעו 100 ילדים כאלה מעזה, מעיראק מסוריה, לבתי חולים בארץ, הרופאים עושים את המקסימום שאפשר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!