לא רוצה ללכת: מה עושים כשהילד לא מצליח להסתגל לגן?
לא פעם אנו נתקלים במצבים בהם הילד אינו מעונין ללכת לגן ולא מצליח להסתגל, ממה זה נובע? וכיצד נצליח לשפר את המצב? • שו"ת נפלא בנושא חינוך ילדים עם בתיה וגשל
- בתיה וגשל
- ט"ו שבט התשפ"ב
שו"ת נפלא בנושא חינוך הילדים עם בתיה וגשל - מנחה למודעות הורית, והפעם עם שאלה נוספת בנושא הסתגלות הילדים לגן, ממה זה נובע?
ג. שואלת: הבן שלי בן 3 כמעט ולא מסתגל לגן, בכל בוקר שאני מלבישה אותו הוא בוכה שלא רוצה ללכת ובכניסה לגן אני צריכה להרים אותו כי לא רוצה להיכנס, יש לציין שהוא רגיל לגן משנה שעברה והשנה כמה ימים אחרי תחילת שנה הלך שמח אבל שוב חזר לצרוח כאילו זה היום הראשון שלו, מה אפשר לעשות?
בתיה עונה: בואו נדבר הפעם על קשיי התאקלמות והסתגלות של הילד למקומות שונים, מה קורה כשאמא מביאה את הילד שלה לראשונה?
כל פעם היא חווה מחדש קשיי פרידה, יכולות להיות לכך שני סיבות;
- קושי בהתאקלמות רתיעה וחשש מהמקום החדש.
- עצם העזיבה והנטישה של אמא,
יתכן שהם באמת הסיבות, יכול להיות שהילד אכן מרגיש כך ואפילו אם זה רגש מניפולטיבי (בחוויה שלו זה עדיין רגש אמיתי) ועלינו לקבלו, להבינו ולכבדו. אבל, כדי לעזור לילד ולהוציא אותו מהמקום הזה, כדי לגדל ילד שטוב לו בכל מקום והוא מסתגל בקלות ובבריאות לכל מקום ומצב,
אנחנו חייבות לדעת שהילד יכול לבחור בכל רגע נתון האם להינות במקום הזה ולכייף או להרגיש נטוש ומסכן.
ככל שאני אהיה שלמה עם עצמי ואשדר לו שזה אמור להיות לו כיף, זו לא נטישה, אתה בשלב של גדילה בחיים, תסתגל לחברה ותלמד איך לחיות בין אנשים וזה הטוב ביותר עבורך.
כשאני יאמין בזה, אז אפילו אם יהיה לו באמת קשה אקבל את זה ברוגע ולא אתן לזה משקל ואשדר לו שוב ושוב זה לא מפחיד זה מתנה - הוא יפנים את אותו שדר.
הכי חשוב אל תיבהלי אל תירתעי, תדעי שזאת מתנה עבור הילד שלך, הרי היית רוצה שהילד יסתגל למקומות חדשים? ירגיש בטחון כשאמא הולכת כי הוא ירגיש שאמא לעולם לא נוטשת אותו?
כשאמא מפחדת וליבה מפרפר הילד מצטרף אליה בפחד שמא אמא עלולה לעזוב אותו, ככל שאמא תהיה בטוחה ורגועה היא תשדר לילד אני מלווה אותך ואיתך גם אם אני לא לידך,
ואז - הילד יהיה רגוע ולא יבכה בפרידה כי הוא מרגיש ביטחון, הוא חווה שהלב של אמא מלווה אותו תמיד, ולא יבדוק אם אמא כן בשטח או לא.
וכמה נתון זה הוא עובדתי, אספר לך: בקורס ישבו בתחילת שנה כמה גננות ומטפלות ששיתפו שכאשר האבא מביא את הילד מניח מנשק והולך בבטחון מלא שהילד רגוע וטוב לו, הילד באמת מחייך ואפילו לא מסתובב לראות אם אבא פה או שהלך...
נכנס היישר לעניינים בספונטניות!
לעומת זאת כשהאמא מביאה את הילד לגן והפרידה ממש כואבת, חיבוק נשיקה ושוב פעם, ושלא יראה כשאמא הולכת, ועוד פעם מבט חומל...
קשה עליה פרידתה, לילדים האלה קשה אח"כ מאוד להירגע, ממש קשה להם לסלוח על הנטישה.
אז אתן מוזמנות לערוך גם בעצמכן מחקר בנושא ולגלות עד כמה הוא פשוט וברור.
בהצלחה רבה
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות