הרמטכ"ל כוכבי: "ישראל בונה תוכניות תקיפה מול כל המתקנים"

הרמטכ"ל אביב כוכבי החל לסכם את השנה בשבועות האחרונים, ולהציג מגמות לשנת 2022. בין היתר, כוכבי סיכם את המצב הביטחוני מול איראן, חיזבאללה, רצועת עזה, איו"ש וסיפק הערכות לשנת 2022.

נכון לסוף שנת 2021, בישראל מגדירים את הציר הרדיקלי-שיעי כאתגר המרכזי של צה"ל, כאשר אחריו הזירה הפלסטינית. בכלל המרחב ישנו שינוי משמעותי בעקבות ההתקרבות של הקואליציה הערבית המתונה לישראל. בכלל הגזרות, ההרתעה עדיין עובדת, האויבים המרכזיים של ישראל מורתעים וכמעט שלא יוזמים פעולות, אלא רק מגיבים לפעולות של ישראל, וברוב הפעמים בוחרים להבליג.

"יכולת התמרון של צה"ל שופרה באופן משמעותי על בסיס יכולות להעברת מודיעין איכותי לכוחות, הגדלת היקף החימושים, השלמת אמצעים, כוח אדם למערך התמרון בסדיר ושיבוץ מפעילי אש ותאי תקיפה בדרגים השונים", אמר כוכבי.

עוד ציין הרמטכ"ל כי במקביל, נעשים מאמצים רבים לתיאום אווירי מול ארה"ב ורוסיה, כאשר מול הרוסים התיאום רגיש במיוחד, כדי לשמור על חופש הפעולה של ישראל.

צה"ל נערך במיוחד מול מספר איומים מרכזיים: הירי הרקטי, איום הגרעין האיראני, וכוחות חודרים כמו כוח רדואן של חיזבאללה. צה"ל נדרש בכל רגע נתון להתמודד מול שש זירות פעילות, כאשר בכל זירה נדרשות כמויות רבות של כוח אדם. הזירה המשמעותית מכולן היא איראן, הכוללת שתי חזיתות - הנשק הגרעיני וההתבססות בסוריה.

איראן - איום הגרעין וההתבססות בסוריה

ההערכה במערכת הביטחון היא כי במידה ואיראן תחליט, היא תשיג תוך שנתיים פצצה גרעינית, אך גם אם יהיו לאיראנים חמש פצצות - הם לא ימהרו להשתמש בהן ולכן בפרק הזמן הזה מתכוונים בצה"ל להאיץ תכנון, אימונים, מוכנות ורכש על בסיס 6.1 מיליארד שקלים שהתקבלו בשנתיים האחרונות.

ישראל בונה תוכניות תקיפה מבצעיות מול כל המתקנים, מעל ומתחת לקרקע, מתאמנת ורוכשת חימושים כדי שצה"ל יהיה מוכן לתקוף ביום פקודה. במערכת הביטחון מגדירים מטרות ברפובליקה האסלאמית, גם בתחום הגרעין וגם במקומות נוספים. במקביל, בצה"ל שיפרו רבות את יכולות היירוט וההגנה האווירית, כאשר בתחומים הטכנולוגיים מסתמנת פריצת דרך, שתסייע בהעברת היירוטים לשטח האויב.

הנתונים שבידי צה"ל מצביעים כי האיראנים ממשיכים להתחמש ביותר טילים בליסטיים שמגיעים לעורף מדינת ישראל ומעבים את מערכי ההגנה האווירית סביב המתקנים הרגישים. שינויים אלו מחייבים את אמ"ן להגביר את קצב והיקף איסוף המודיעין.

סוריה - אסד מל איראן והעברת הנשק

למרות שההתעצמות האיראנית בסוריה נמשכת, בעצימות נמוכה יחסית - אסד, לפי הערכות בצה"ל, לא רוצה השפעות זרות בשטח שבשליטתו מה שמהווה בעיה לאיראנים. משטר אסד שולט כיום ב-70% מהשטח הסורי. שאר השטחים בשליטה טורקית, כורדית ואמריקנית. צה"ל, לפי פרסומים זרים, תוקף יעדים איראנים על אדמת סוריה אך נזהר לא להרוג.

לפי נתוני צה"ל, הסורים הפכו לאגרסיביים בפעילות נגד חיל האוויר. בשנת 2019 שיגרו הסורים יותר ממאה טילים נגד מטוסים, בשנת 2020 - עלייה נוספת ובשנת 2021 נורו יותר ממאות טילים מסוג זה.

בגזרה זו בוצעו עשרות מבצעים שונים באמצעות מאות חימושים, נגד עשרות רבות של מטרות. מדי חודש מתמודדת ישראל עם כ-2,000 ניסיונות איראניים להעביר נשק לסוריה, גם מהיבשה, גם מהים וגם מהאוויר.

לבנון - הגיחות האוויריות ורחפני חיזבאללה

המשבר הכלכלי והחברתי בלבנון, לא מונע את המשך ההתחמשות של חיזבאללה, וישראל פועלת מול האיום הזה, גם בפעולות חשאיות. בעוד כחודש יתחילו במערכת הביטחון לבנות את המכשול היבשתי מול לבנון, כמו זה שנבנה בגבול רצועת עזה ובגבול מצרים.

מצבו של חיל האוויר הורע בשנה האחרונה עם כניסה של מערכות הגנה אוויריות לאזור, אך חופש הפעולה נשמר בכל הזירות, כאשר הזירה בלבנון מוגדרת כרגישה ביותר. בישראל מעריכים כי קצב ההתעצמות של חיזבאללה הצטמצם בכ-70% בגלל הפעולות שננקטו. בכלל החזית הצפונית (סוריה ולבנון) בוצעו עשרות תקיפות, בעיקר בשטח סוריה. בחיל האוויר נרשמו בשנה החולפת יותר מ-1,000 גיחות מבצעיות של מערך הקרב.

עוד ציין הרמטכ"ל כי בגבול לבנון יש ירידה בחדירות רחפני חיזבאללה אך הם עדיין גבוהים ומשרתים את הארגון השיעי במלאכת איסוף המודיעין על הכוחות, המוצבים והבסיסים. בשנת 2020 החדיר חיזבאללה 94 רחפנים לשטח ישראל, ובשנת 2021 - 74.

כמו כן, בניית המכשול בגבול לבנון כבר החלה ובשונה מהחומה בדרום תכלול ה"חומה החכמה" יכולות איסוף, ייצור מודיעין, ויכולות השמדה. תוך שנתיים יסיימו את רוב בניית החומה.

עזה - הרקטות, הבלונים והשבויים

על פי ההערכות במערכת הביטחון, נשמרת ההרתעה מול חמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועת עזה לאחר מבצע שומר חומות. בנוסף לכך, על רקע הפער שנחשף במבצע שומר חומות בתחום שיגורי הרקטות ופצצות המרגמה, הוחלט להקים מנהלת מיוחדת שתעסוק במענה רב ממדי לטיפול בירי תלול מסלול.

כמו כן, יש פריצות דרך ושיפורים בתחום הטכנולוגי. לגבי התמרון היבשתי במידה וכוחות היבשה יידרשו לכך, מתכוון הרמטכ"ל לקיים מסדר מטכ"לי בעוד כמה חודשים לכלל הצבא בהשתתפות כל האלופים.

במקביל, אף נעשים מאמצים רבים בעניין השבויים בעזה. התיאום מול המצרים ושיתוף הפעולה מאוד עמוקים. בשנתיים האחרונות הושגה התקדמות מסוימת בסוגיה, אבל הפער עדיין גדול מאוד. ההתקדמות לא מספיקה. בסופו של דבר מדובר בהחלטה אידאולוגית של הדרג המדיני, ולא בצעד שתלוי במערכת הביטחון.

מדיניות ישראל מול עזה היא לייצב את האזור, כשבצה"ל רואים בחיסולו של בכיר הגי'האד האסלאמי בהאא אבו-אלעטא בנובמבר 2019 כאחד מהגורמים המייצבים האזור. גם התגובות החריפות שבהן נקט צה"ל על כל ניסיון להפרת השקט מסייע להישמרות ההרתעה. בצה"ל מנסים לגבות מחיר גבוה על כל הפרה, כמו התקפה שבוצעה כנגד אמצעי ייצור רקטות ברצועה ב-12 טון של פצצות – בתגובה על שיגור ארבעה בלונים.

איו"ש - סיכול פיגועים

נמשך סיכול תשתיות הטרור באיו"ש. התיאום עם הרשות הפלסטינית מאוד הדוק, ומנגנוני הביטחון מצליחים להשתפר במשילות, בין היתר במקומות כמו מחנה הפליטים בג'נין, שנחשב לסורר. במקביל, בישראל סימנו את תופעת כניסת השוהים הבלתי חוקיים לישראל כבעיה משמעותית, ובמג"ב הוקמו שתי פלוגות חדשות כדי למנוע את המשך כניסתם לישראל.

הערכות לשנת 2022

במערכת הביטחון כי הסבירות למלחמה כללית רב-זירתית מול ישראל – נמוכה. הפעילות מול ניסיונות ההתבססות האירנית בסוריה תימשך, ובצה"ל יוסיפו להרחיב את כמות המטרות לתקיפה כמו גם את אמצעי הלחימה ואפשרויות התקיפה.

בנוסף, בצה"ל מתכוונים להחליף את כל הנגמ"שים בנמרים, להשלים את ההצטיידות בכטמ"מים וליעל ולחדש את הפלטפורמות הקיימות.

בתוך כך, בצה"ל דחו ביקורת על ירידה באמון הציבור וטענו כי יש לצה"ל סקרים משלו שמצביעים על מגמה הפוכה. בין צה"ל לראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה התקיים דיון בנושא ולטענת צה"ל לא נמצאו הסברים לירידה ברמת האמן בצבא. ולמרות זאת הוחלט להקים צוות שיעסוק בנושא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!