פולין מחזירה פליטים מוסלמים; המתנדבים נזכרים בתקופות אפלות

רודן בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, נמצא תחת עיצומים של האיחוד האירופי, בגלל יצירה מכוונת של משבר הומניטרי בגבול ארצו לבין פולין. בחודשים האחרונים התאספו בצד הבלארוסי של הגבול עם פולין, אלפי מהגרים שחלקם חזרו למדינתם כמו עיראק ואפגניסטן, רובם ניסו לחצות את הגבול במטרה להגיע בסופו של דבר למערב. בין המהגרים לכוחות הביטחון הפולניים התגלעו עימותים אלימים, ולוקשנקו הואשם כי הוא גורם לכך בכוונה תחילה, וכי אנשיו מביאים מהגרים לגבול עם פולין, כדי לנקום באיחוד על יחסו לבלארוס.

בראיון ל'גארדיאן' הבריטי מספרת פעילת אחד הארגונים שמסייע לפליטים הללו, "בואו נבהיר דבר אחד, זה רחוק מלהיות השוואה לשואה", כך אומרת אשה פולנייה שנתנה חסות בביתה למשפחה סורית למשך חמישה ימים. "במקביל, כשיש לך שישה אנשים שמסתתרים בעליית הגג שלך ונאלצים להישאר בחושך כדי להימנע מלהחזיר אותם, בתור פולני אתה לא יכול שלא לחשוב על קווי הדמיון עם הזמן הזה".

מדי יום מאז תחילת אוקטובר חיפש ג'אקוב, גבר בן 38, פליטים ביערות הסמוכים לגבול כדי למצוא אנשים שזקוקים למים, מזון ומקום בטוח לישון בו. עם הכלב שלו, ג'אקוב עוקב אחר אנשים שניסו לחצות את הגבול: חיתולים, שמיכות לחות או צריפים מאולתרים שנבנו מענפי עצים.

במהלך המלחמה, אחד מדודיו, שמת לפני כמה שנים, סייע לעשרות משפחות יהודיות בוורשה להימנע מגירוש למחנות השמדה. כעת, 80 שנה מאוחר יותר, ג'אקוב הסתיר ועזר לפחות ל-200 אנשים שהסתכנו בהחזרה אל מעבר לגבול לבלארוס. "מעולם לא השוויתי את מה שאני עושה היום למה שדודי עשה", אמר ל'גארדיאן', "אני עוזר לאנשים האלה כי הם צריכים עזרה. זה מאד פשוט".

"אולי מתישהו, כשזה ייגמר, נוכל לדבר בפתיחות על מה שהמשטרה עשתה למהגרים ומה עברנו כדי לעזור להם", אומר ג'אקוב, "אני לא יודע מתי, אבל אני בטוח שהיום הזה יגיע. עד אז נמשיך לעבוד בחושך".

מריה ובעלה קמיל, הקימו רשת לא רשמית של תושבים ופעילים מקומיים שהציבו אורות ירוקים בחלונותיהם כדי להראות שביתם הוא מקום בטוח זמני לפליטים. בהתחלה זו הייתה מחווה סמלית. ואז, פתאום, האנשים הראשונים התחילו להופיע בדלתותיהם. בני הזוג מקבלים אותם לביתם ומעניקים להם צרכים בסיסיים. "אנחנו מנסים להגן על מבקשי המקלט", אומר קמיל. "אבל אנחנו לא רוצים להיות גיבורים. וזה נהיה ממש מתסכל". במשך שבועות, ביתם של מריה וקמיל נמצא במעקב. משמר הגבול מפטרלים ברחובות מסביב לבית שלהם.

נער צעיר העונה לשם ברטק, בן 14, המציא מכשיר לאיתור אנשים בסיכון להישלח בחזרה לבלארוס. "פתחתי חשבונות לחיבור טלפונים של מהגרים", הוא אומר. "הגדרתי את החשבונות שלהם בגוגל ובוואטסאפ וקישרתי את הטלפונים שלהם לאחד החשבונות שלי. כך אני יכול לראות היכן הם נראו לאחרונה ולשלוח עזרה".

ברטק ודודתו, אווה, סייעו למשפחה סורית שילדה הבכור היה בן חמש. "מה שקורה כאן הוא לגמרי לא מקובל", אומרת אווה, בת 40 ל'גארדיאן' שסבתה הבריחה תפוחי אדמה לגטו היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה.

אווה קנתה מצלמות תרמיות כדי לאתר אנשים בלילה. "כשאתה הולך ליער, אתה לא יודע מה מצפה לך, אם מישהו מאחוריך", היא אומרת. "בשנה הבאה כשנלך ליער לקטוף פטריות, אולי נמצא פטריות או נמצא גופות. כמה אנשים אמרו שהם מצאו גופות של פליטים שנהרגו על ידי בעלי חיים. באזור שבו מהגרים הקימו מחנות לפעמים אפשר להריח ריח עז של ריקבון".

לפחות 19 בני אדם מתו מאז תחילת עימות הגבול בין פולין לבלארוס. רובם קפאו למוות. חלק מגופותיהם נקברו בבית הקברות המוסלמי בכפר בוהוניקי, ליד סוקולקה, בלב היער שגבה את חייהם.

"אנחנו עושים משהו נורמלי כדי לעזור לאחרים", אומרת אווה, "אבל הם הופכים אותך לפושע". מאז שפולין הטילה מצב חירום, כל העזרה לתושבי היער מונחת על כתפי התושבים והפעילים המקומיים. בשבועות האחרונים יותר ויותר עובדי סיוע ואזרחים נעצרו על ידי כוחות משטרה, שחיפשו לפחות בשלושה בתים בחיפוש אחר מהגרים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!