אלמנת אסון מירון חבקה בת בשעה טובה

שמחה גדולה במשפחת קרויס בירושלים. למעלה מחצי שנה אחרי שאיבדו את אביהם הרה"ח ר' דוד קרויס ז"ל, מחסידות תולדות אהרן בבית שמש שנהרג באסון מירון תשפ"א בגיל 35, חבקה האלמנה בת בשעה טובה ומוצלחת.

מדובר בשמחה גדולה במשפחה שאיבדה את אביה בשיאה של ההילולא באתרא קדישא מירון והותיר את רעייתו האלמנה ותשעת ילדים יתומים, לאחר פטירתו עברה האלמנה שתחי' להתגורר בירושלים, לצד משפחתה וכעת חבקה בת שתצטרף למשפחה שנותרה ללא אבא. 

הרב קרויס שהיה מיקירי עדת חצר הקודש תולדות אהרן, הותיר אחריו תשעה ילדים שיחיו, אותם חינך באהבה מתוקה, בעדינות רכה לדבקות בתורה, למסירות לצדיקים, ולאמונה בבורא.

לאחר שנהרג, פורסם כי בדרך למירון בערב ל"ג בעומר – דרכו האחרונה – סיפר לילדיו על גדלות התנא האלוקי רבי שמעון בבר יוחאי, על הזמן העילאי המתקרב לבוא, ועל עת הרצון בעת הריקוד של בהדלקת הרבי מתולדות אהרן. בהגיעו להר מירון, אמר בעדינותו לילדיו שבאמת היו צריכים לטפס על הברכיים כמעשה דרבינו האור החיים הק', אך מפני כבוד הבריות אנו נמנעים לעשות כן, אבל עלינו ללמוד מכך כי הר זה אדמת קודש הוא, ולכל הפחות ננשק את הארץ. ותוך כדי דיבור, לנגד עיניהם הקרועות מתדהמה של ילדיו הרכים, התכופף ונישק את האדמה בחיבה.

פליאה גדולה הייתה זאת לילדיו שיבדלו לחיים ארוכים. לא רגילים היו לכך. אביהם עדין הוא, שתקן הוא, ומעולם לא עשה מעשים חריגים, ובוודאי לא בחוצות. אך פליאתם גברה כשהגיעו למקום ההדלקה חרג לפתע מטבעו, ואמר לילדיו: "מיר גייען טאנצן א קאדאטשקע פאר רבי שמעון'" (הולכים אנו לצאת בריקוד 'קדצ'קע' לכבוד רבי שמעון). המומים היו מדיבוריו וממעשיו, אשר היו ההפך המוחלט מרגילות נפשו, והמה לא ידעו כי ריקוד של פרידה הוא. ריקוד דבקות בכלות הנפש.

כאשר חש כי חייב הוא להיות קרוב לרבי שמען, וראה כי המקום דחוק הוא, העלה את שלושת ילדיו הקטנים על מקום מוגבה, והורה להם: 'המתינו לי כמה דקות, אל תזוזו. אני נכנס לדקה למערה וחוזר אליכם', לאחר רגעים בודדים נדחק בין ההמונים ונחה נפשו בדבקות והשתוקקות להתקשר אל בעל ההילולא.

רק אחר שעות ארוכות כשרעייתו החשובה תבדלחט"א לא נענתה בטלפון ממנו, והחלה לחפשו, קיבלה שיחת טלפון מאחד מכוחות ההצלה: "גב' קרויס, שלושה ילדים ממתינים על יד מתחם הציון, הם לא רוצים לזוז כי הם מחכים שאבא יחזור, בואי לאסוף אותם בבקשה". ולפניה נגלה מחזה מחריד. על ההר ישבו שלושה ילדיה הרכים, מותשים מההמתנה הארוכה, כשכל האזור מסביב ריק ורק ריח המוות עוד מרחף באוויר ולאחר דקות ספורות קיבלה את הבשורה האיומה. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!