דוח המבקר על הקורונה: בדיקת בידוד לחולה בנגיף אחרי שנפטרה

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן פרסם את דוח תלונות הציבור המלא הנוגע לתקופת הגלים השלישי והרביעי של משבר הקורונה. הדוח מאגד את הטיפול בתלונות הקשורות למשבר הקורונה שהגיעו החל מה- 1 בדצמבר 2020 עד ה- 15 באוקטובר 2021. דוח זה מצטרף לשני דוחות קודמים שפרסם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בנוגע לגל הראשון (15 מרץ 2020 עד ה- 30 יוני 2020) ולדוח שעסק בכל התלונות בשנת 2020 ובו נתונים על משבר הקורונה ב-2020.

בתקופת דוח מיוחד זה העוסק בגלים השלישי והרביעי, התקבלו בנציבות 16,191 מכתבי תלונה, מהם 1,687 מכתבים בנושאי קורונה. מדובר בירידה בשיעור של כ- 36% במכתבי התלונה העוסקים במשבר הקורונה לעומת תשעת חודשי הגל הראשון והגל השני, שבהם התקבלו 2,637 מכתבי תלונה שעסקו במשבר. השוואת הנתונים שבדוח זה לנתונים שבשני דוחות הנציבות הקודמים הנוגעים למשבר הקורונה משקפת את המעבר ממצב חירום משברי ל"שגרת חיים בצד הקורונה". הדבר בא לידי ביטוי גם בכך שהתלונות בגל השלישי ובגל הרביעי עוסקות לא רק בדרישה לביטחון סוציאלי - סיוע חומרי וקבלת גמלאות ומענקים כספיים - אלא גם בניהול שגרת חיים לצד הקורונה - יציאה מהארץ וכניסה אליה, השתתפות באירועים במגבלות התו הירוק וכדומה.

הגופים שהתקבלו עליהם מספר התלונות הרב ביותר בתקופת בגל השלישי והרביעי - המוסד לביטוח לאומי - 484 תלונות (1,779 בגל הראשון והשני). משרד הבריאות - 246 תלונות (140 בגל הראשון והשני). משרד הפנים - 149 תלונות (לא התקבלו תלונות בגל הראשון והשני). רשות המיסים - 89 תלונות (135 בגל הראשון והשני). משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - 90 תלונות (48 בגל הראשון והשני). שירות התעסוקה - 22 תלונות (54 בגל הראשון והשני).

66.4% מהתלונות על המוסד לביטוח לאומי נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן, 60.9% מהתלונות על משרד הבריאות נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן ו-57.9% מהתלונות על רשות האוכלוסין נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן.

מרבית התלונות שהתקבלו בתקופת הדוח עסקו בשירות הציבורי (552 תלונות), בגמלאות (424 תלונות), ברווחה (338 תלונות), בתשלומים ומענקים (161 תלונות) ובחופש התנועה (72 תלונות).

בנוגע לתלונות בנושאי קורונה הנוגעים לגופים האחראים על שירותי הבריאות, 73% ממכתבי התלונה עסקו במשרד הבריאות. מרבית התלונות (99) התקבלו בנושא החיסון, 64 בנושא הנחיות הבידוד ו- 64 על התו הירוק.

בנושא גמלאות, מרבית התלונות הגיעו מנשים (58%) ומרבית התלונות על השירות לציבור הגיעו מגברים (62%).

להלן מספר תלונות שפורסמו בדוח

דוח על הפרת בידוד לנער בן 16.5 שסיים את הבידוד: תלונה על דוח בסך 5,000 ש"ח שקיבל נער בן 16.5 בגין הפרת בידוד, אף שהחלים ממחלת הקורונה והשלים את מכסת ימי הבידוד שנקבעו לו. הדוח לא ניתן לנער במקום, והשוטר מסר לו כי הוא יישלח אליו בדואר. הדוח בושש לבוא, וכעבור זמן קיבלה המשפחה דרישה לתשלום הדוח מרשות האכיפה והגבייה. המשפחה הגישה בקשה לביטול הדוח, אולם הבקשה נדחתה בטענה כי עבר המועד האחרון להגשתה.

בעקבות התערבות הנציבות הודיעה המשטרה כי לאחר בחינת נסיבות המקרה ובדיקה עם משרד הבריאות הוחלט לבטל את הדוח שניתן לנער.

דוח על אי-עטיית מסכה לאדם עם מוגבלות נפשית: אדם עם מוגבלות נפשית שמוכר על ידי הביטוח הלאומי כנכה בשיעור 100% קיבל מהמשטרה דוח בסך 500 ש"ח בגין אי-עטיית מסכה על אף שהוא מתקשה מאוד בעטיית המסכה בשל מצבו הנפשי. דודתו שפנתה לנציבות הלינה כי המשטרה דחתה את הבקשה שהגישה בשמו לביטול הדוח.

הבירור העלה כי לבקשה לביטול הדוח לא צורף מסמך המעיד על הקושי של האחיין לעטות מסכה, בשל מוגבלותו הנפשית, אלא רק מסמך מהביטוח הלאומי המעיד על נכות רפואית. המתלוננת המציאה לנציבות את המסמך המתאים, והנציבות פנתה עם המסמך למשטרה. המשטרה הודיעה לנציבות כי החליטה לבטל את הדוח.

בדיקת הימצאות בבידוד לחולה שנפטר מקורונה: מתלונן פנה לנציבות וטען כי אף שאימו נפטרה מקורונה כחודש לפני הגשת התלונה, המשטרה עודנה מתקשרת אליו בכל שבוע כדי לוודא שהאֵם שומרת על כללי הבידוד. המתלונן ציין כי שיחות אלו גורמות לו עוגמת נפש רבה, וכי כל פניותיו למשרד הבריאות ולמשטרה לצורך הסרת שמה של אימו מרשימותיהם לא הועילו.

בתגובה על פניית הנציבות מסרה המשטרה כי רשימות החייבים בבידוד מועברות אליה ממשרד הבריאות. משרד הבריאות מסר לנציבות כי בתחילת משבר הקורונה הסיר מהרשימות המועברות למשטרה רק את הנפטרים שסיבת פטירתם הייתה קורונה. לגבי אימו של המתלונן, היה רשום במערכת הממוחשבת של המשרד "נפטרה לא מקורונה", ולכן שמה לא הוסר מהרשימות, אולם לאחר פניית המתלונן בנושא, הוסר שמה של אמו מהרשימות.

משרד הבריאות הודיע לנציבות כי תיקן את מערכת המחשוב שלו וקבע בה שגם נפטרים לא מקורונה יוסרו מרשימת החייבים בבידוד המועברת למשטרה. המשטרה מסרה כי בעקבות התלונה הופקו לקחים, וכי רשימת החייבים בבידוד מופצת לצוותים האוכפים את הנחיות הבידוד בתדירות גבוהה יותר.

תשלום למפרע של דמי אבטלה בעקבות הגשת תביעה באיחור: המתלוננת יצאה לחל"ת עם תחילת המשבר במרץ 2020 כדי לטפל בארבעת ילדיה, שאחד מהם הוא עם צרכים מיוחדים. המתלוננת הלינה כי הביטוח הלאומי שילם לה דמי אבטלה עבור נובמבר ודצמבר 2020 בלבד, ופניותיה אליו לקבלת דמי אבטלה מלאים לא נשאו פרי.

הבירור העלה כי המתלוננת הגישה לראשונה תביעה לדמי אבטלה רק באוקטובר 2020, מאחר שלא הייתה מודעת לזכאותה לדמי אבטלה מיד עם יציאתה לחל"ת. בעקבות התערבות הנציבות הכיר הביטוח הלאומי במתלוננת כזכאית לדמי אבטלה ממרץ 2020, ושילם לה 38,686 ש"ח עבור מרץ עד אוקטובר 2020.

עיקול רכב על ידי רשות המיסים בגין חוב, אף שהחוב כבר שולם: על רכבה של המתלוננת הוטל עיקול בגין חוב למע"מ, אף שהחוב שולם, בין היתר באמצעות מענק קורונה שהגיע לה, וסוכם לגביו כי יקוזז כנגד החוב. בבירור שעשתה המתלוננת עם מע"מ נמסר לה כי כספי המענק לא התקבלו במע"מ. ואולם מס הכנסה מסר לה כי כספי המענק הועברו למע"מ. המתלוננת ביקשה את עזרת הנציבות בדחיפות לצורך הסרת העיקול.

הבירור העלה כי המענק הועבר ממס הכנסה אל מע"מ, אך מאחר שלא שויך לתיק של המתלוננת, הוא לא קוזז מהחוב. בעקבות פניית הנציבות הועבר המענק לקיזוז החוב והעיקול הוסר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!