המחנך הוותיק שנכלא בשבי הירדני הלך לעולמו

ברוך דיין האמת: בירושלים נפטר הבוקר באופן פתאומי הגה"ח רבי מאיר לייב שפירא זצ"ל, מזקני וחשובי חסידי קרלין סטולין, ששימש כמחנך במשך עשרות שנים בחינוך העצמאי והוא בן 88 בפטירתו. 

המנוח התגורר בשכונת גאולה בירושלים וכיהן שנים ארוכות כמחנך במערכת החינוך העצמאי וכמחנך בתלמוד תורה 'עץ חיים' המיתולוגי, שם אף למד בילדותו.

רבי לייבל נולד בשנת תרצ"ג בירושלים שבין החומות, לאביו הרב שמעון זיידל זצ"ל, שהיה מחנך ב'עץ חיים', ולאימו מרת אסתר שפירא ע"ה, משפחה ירושלמית שורשית ממקורבי חצר חסידות קרלין.

כילד הוא נלקח בשבי הירדני, בעבר סיפר בראיון לעיתונאי יצחק הורוויץ בעיתון 'בקהילה' כי "כמו מרבית יהודי העיר העתיקה התגוררנו בחצרות-חצרות. החצר שלנו הייתה חצר 'שונה הלכות' הסמוכה לחורבת רבי יהודה החסיד. כל חיינו התנהלו בחצר, היה אפילו בית כנסת בחצר, שם התפללו כל המשפחות בחצר". 

"אני זוכר", סיפר, "את הגאון רבי פנחס עפשטיין, ראב"ד העדה החרדית זצ"ל, את רבני פורת יוסף ואת ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, ועוד". כבר מילדותו זוכר הרב שפירא את המתח עם השכנים הערבים ושובר בכך מיתוס ירושלמי ארוך שנים.

לאחר החלטת האו"ם על הקמת המדינה, החלה התפרעות קשה של הערבים והמתח בין הערבים ליהודים הגיעו לשיאו. סכנה של ממש ריחפה ברחובות. מצור הוטל על הרובע היהודי, שהיה מנותק מהשכונות היהודיות במערב העיר. באותם ימי מתח חגג הנער מאיר לייב בר מצווה: "לא עשינו זאת בחורבה, אלא בבית הכנסת של החצר, והאירוע היה בשבת. מה נתנו אז? לא הרבה. קצת עוגה, קצת לחיים וזהו. אבל זה נמשך על פני שבת שלמה".

הגיעה שנת תש"ח, הבריטים עמדו לעזוב בה' באייר, היישוב היהודי החל להתכונן למלחמה וכך גם יהודי הרובע היהודי. "הייתה התארגנות של הצעירים בעיר העתיקה", הוא נזכר, "כל מי שהגיע לגיל שמונה עשרה, אבל לא רק, השתתף בהתארגנות. אני הייתי צעיר מדי ולא נתנו לי להצטרף, אבל אני זוכר שפעם אחת הצטרפתי לאחד האימונים. השתאיתי לראות איך הם מתאמנים על רובים, מטפסים בחבלים ומדלגים מגג לגג, דברים מאוד מסוכנים אבל ידענו שלא תהיה ברירה, וניאלץ להילחם על קיומנו. מיגנו עמדות עם שקי חול וחיכינו ליום שבו תפרוץ המלחמה".

משפחות רבות נמלטו מהרובע לעיר החדשה, ביניהם גם משפחתו של הרב עפשטיין, ובביתו הריק הוצבה עמדה. "להוריי היה קשה מאוד לעזוב. היינו תשעה ילדים, ולא היה לנו שום דבר חוץ מהבית בו גרנו עם מעט הרכוש שבו. לאן יכולנו ללכת? החלטנו להישאר".

הוא היה אחד מהצעירים שבחבורה שנלקחו בשבי הירדני, כאשר השבויים הגיעו למחנה, זכו לאחר שלושה ימים ללא שדבר בא אל פיהם, במנת אוכל. היה מדובר בקופסאות של ביסקוויטים שהתבררו כמתולעים ומלאי נמלים. "על הקופסאות", סיפר ר' מאיר לייב היה רשום ששנת הייצור שלהם היא 1925. כלומר הביסקוויט היה בן 23 שנים. שמרו את הביסקוויטים רק לנו, מששת ימי בראשית. זה מה שהגישו לנו. ניקינו אותם מתולעים ונמלים וזה מה שאכלנו". 

רבי מאיר לייב הקים את ביתו ברבות השנים ושימש כאמור כמחנך ב'עץ חיים' ולאחר מכן בחינוך העצמאי, לאחר שיצא לפנסיה היה יושב והוגה בתורה במשך כל היום. 

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות חתנים וצאצאים. אחיו הגאון רבי יהודה (יודל) שפירא זצ"ל, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש. 

מסע הלוויה היום (שישי, ערב שבת קודש פרשת ויגש) בשעה 13:30 מבית הלוויות שמגר בירושלים דרך בית המדרש הגדול היכל דרבנו יוחנן קרלין ברחוב אבינועם ילין להר המנוחות שם ייטמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!