הוביל לשרשרת כעס: מנהל חברת הביטוח ננשך ע''י כלב

מנהל של חברת ביטוח גדולה יצא מביתו בוקר אחד והגיע למכוניתו. כשפתח את דלת המכונית קפץ עליו כלב ונשך את רגלו. המנהל כעס מאוד על הכלב, העיף אותו בבעיטה והכלב ברח.

כשהגיע למשרד, המנהל התחיל ישיבת צוות ובמהלכה צעק על המנהלים שמתחתיו. הוא הרים את הקול והדגיש את הטעויות שלהם בצורה מעליבה. שאר המנהלים הרגישו רע אחרי הפגישה והוציאו את כעסיהם על האנשים שעובדים תחתיהם. כך 'שרשרת הכעס' הגיעה עד העובד הזוטר.

בסוף היום העובד הזוטר חזר הביתה. אשתו פתחה לו את הדלת ושאלה אותו: "למה איחרת?" והוא צעק עליה ואמר לה "לא הלכתי למשרד כדי לשחק הלכתי כדי לעבוד. אל תעצבני אותי עם השאלות שלך..." האישה הרגישה שבעלה צעק עליה ללא סיבה והוציאה את כעסה על הילד שלה ששיחק בסלון ואמרה לו: "זה מה שאתה עושה כל היום אין לך שיעורי בית?"

הילד יצא מהבית כדי לשחרר את כעסו והחל לזרוק אבנים ברחבי השכונה. אחת האבנים פגעה בטעות בכלב שעבר בסביבה. זה היה אותו כלב שנשך את מנהל חברת הביטוח בתחילת היום.

והסיפור הזה חזר על עצמו כך גם למחרת...

נקודה למחשבה

בעולם שלנו יש כעסים ולחצים שמתגלגלים ועוברים בין אדם לאדם. ולרוב הם פוגעים גם באנשים שלא עשו לנו כלום.

לכל אחד מאיתנו יש אחריות להבין את מעגל הכעס. לקלוט, לקטוע ולעצור אותו בזמן. אז כשאתם נתקלים במצב מכעיס, במקום להעביר את הכעס שלכם לאחרים החליפו את הרגש השלילי הזה ברגש חיובי, כי בסופו של דבר השליליות או החיוביות יחזרו אליכם כמו בומרנג.

בחרו בהרגשה שאתם רוצים לחוות יותר והפיצו אותה לאחרים ודאגו שיהיה לה יותר מקום בחיים שלכם. ואם המצב הפוך ואחר מוציא את כעסו עליכם, זיכרו שאינכם חייבים לקבל את "מתנת הכעס" שלו. ולעיתים אנשים שחוו כאב, פגיעה, מצב שלא הסתדר, או שמישהו אחר הכעיס אותם, הם "קצת", כפויי טובה כלפינו, בגלל שהם אינם מצליחים לראות מעבר ועסוקים בכאב שלהם.

פרשת השבוע פרשת ויגש

בפרשת ויגש יוסף ואחיו מתאחדים. ראשית האחים מגנים על בנימין אחרי שיוסף האשים אותו בגניבת גביע הכסף. יהודה הציע שהאחים כולם יישארו במצרים כעבדיו של יוסף, אך יוסף מוכן לאפשר לשאר האחים לחזור לארץ כנען ולהשאיר אצלו רק את בנימין.

יהודה ניגש ליוסף ופורש בפניו בנאום ארוך את השתלשלות העניינים מנקודת מבטו. הוא מתאר את מערכת היחסים המיוחדת בין יעקב ובנימין : "ונפשו קשורה בנפשו" ואת מצבו הנפשי הרעוע של יעקב מאז היעלמות יוסף. ואז יוסף חושף את זהותו. שולח את כל הנוכחים מהחדר, פורץ בבכי ומציג עצמו בפני אחיו:
"אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי?"

לאחר פיוס הדדי הוא שולח את האחים, עם עגלות וציוד שמספק פרעה, חזרה לכנען, מתוך כוונה שהמשפחה כולה עם יעקב תבוא אל יוסף למצרים.
יוסף לא יכול לשנות את המציאות הטראגית שעבר, אבל הוא יכול להחליט איך להביט בה.

במקום להתלונן על מה שעשו לו, להיות בכעס, נקמה, שינאה ואשמה ולהמשיך בכך את שרשרת הכעס עם כל הסיבות והנסיבות שחווה, הוא בוחר את הברכה בתוך הקללה ומחליט לסלוח.

וכך גם בחיינו. אם חווינו משבר או כאב וזה לא ממש משנה אם בחרנו בו או לא, יש לנו בחירה חופשית גדולה, להמשיך להתעסק במה שקרה בעבר, 'להשקות' שוב ושוב את הסיפור מחדש, או להשיר מבט קדימה לשחרר ולסלוח.

"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" אמרו חז"ל

לימדו לבטא את הכעס שלכם באמצעות טון, מילים ושפת גוף ולהפסיק לספר לעצמכם סיפורי "אכלו לי – שתו לי"...

אז איך אפשר לשחרר את הכעס?

כשאדם מדבר על מה שמכעיס אותו או כותב את אשר על ליבו ישנה התחלה של שחרור הכעס.

כשאדם כועס, הוא יודע שאם הוא יוציא את כעסו על אחר זה יוביל לשרשרת כעס מתמשכת. כי בשעת הכעס אדם לא שולט בעצמו במחשבותיו ובדיבורו. אך אם ישאר עם הכעס ולא יפרוק אותו גם זה לא יעבוד.
ולכן, כדי לשחרר את עוצמת הכעס, יש אפשרות לעלות על הכתב מה שמפריע, או לדבר עם אדם קרוב.

אפשר גם לכתוב מכתב לאותו אדם שכועסים מבלי לתת לו אותו. רק לכתוב, לקרוא ולקרוע.
למרבה הפלא זה מרגיע.
נסו ותיווכחו. מה שבטוח שכולנו נהנה כך מחיים רגועים יותר.

שבת שלום
מאת: חֶדִי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה לשחרור כעסים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!