איך הוא עשה את זה? החמור נפל לתוך הבאר והצליח לצאת

לאיכר אחד היה בחווה חמור זקן, ובאר שבקושי תפקדה. יום אחר החמור נפל לתוך הבאר, ולא הייתה לו כל אפשרות לצאת. הוא החל לנעור בקולי קולות, והאיכר לא ידע מה לעשות, עד שזקני הכפר ייעצו לו למלא את הבאר בחול, ובכך גם "להשתיק" את החמור.

מחוסר ברירה החל האיכר לזרוק אל תוך הבאר רגבי בוץ וחול. בתחילה עוד נשמעו נעירות החמור, אך לאט לאט הן נדמו.

כך המשיך האיכר, עד שלפתע הוא רואה את ראשו של החמור מבצבץ החוצה - והנה הוא מחוץ לבאר. שאל האיכר את החמור: "כיצד עשית זאת?" ענה לו החמור: "בתחילה, כשזרקת עלי את הבוץ, התמרמרתי וכעסתי.

אך לאחר מכן שאלתי את עצמי כיצד אני יכול להשתמש בזה לטובתי. החלטתי לנער את הבוץ מעלי, לדרוך עליו, ולהתרומם..."

מכל מצב בחיים אפשר לשקוע או להתרומם.

בפרשתנו, אחרי שבע שנים שיעקב עובד בעבור רחל, מתברר ליעקב אבינו שמתחת לחופה חמיו רימה אותו, והחליף  את רחל בלאה.

יעקב אבינו כועס, אבל הוא מחליט לא לשבור את הכלים ולא להתייאש. הוא יעבוד עוד שבע שנים. בסופו של דבר, הוא אכן זוכה להתחתן עם רחל, אבל לא רק זה – רחל הייתה עקרה.

אם הם היו מתחתנים מיד, ייתכן שלא היו להם ילדים. מלאה היו ליעקב שישה בנים, ובסופו של דבר גם רחל נפקדה בזכות זה שהיא ויתרה לאחותה. כך שיעקב רק הרוויח מהמצב, בסופו של דבר.

תזכרו, יקירי - כשלא הולך כמו שרוצים, לומדים לרצות כמו שהולך. ואולי בסוף אפילו יתברר שמה שהיה נראה לנו הדבר הנורא ביותר, עוד יהפוך לדבר המשמעותי ביותר עבורנו.

שבת שלום.

בברכה, יצחק פנגר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!