דוד דמן על מתנגדי החיסונים עם הראש בקיר // דעה
למה נקלעתי בחוסר כוונה למלחמה העיקשת שמנהלים מתנגדי החיסונים, ולמה אני חושב שהם לא רק טועים, אל הזויים. הסופר דוד דמן מ'משפחה' בטור מתנגדי החיסונים שהכניסו אותו לתוך רשימה שחורה
1.
בהתחלה לא ייחסתי לכך חשיבות גדולה. אבל בהמשך, ככל שהתגובות הלכו והתגברו, הבנתי שנקלעתי לצרה גדולה. מבלי משים, במחי מילה אחת, נכנסתי לתוך הרשימה השחורה שמנהלים מתנגדי החיסונים. מה בסך הכל כתבתי? שאני הייתי מבין את מי שהיה מלגלג על אלו שמתנגדים להתחסן. אבל זה הספיק לעורר את חמתם של חברי הכת הזאת. וכשהם כועסים, הם כועסים.
אחד מהם, ששמו מתחיל בש. היה מאוד חריף. במייל קצר הוא הודיע לי נחרצות, שמהיום איבדתי אותו כקורא. הוא הודיע לי בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: "לא אכתוב כדי לא להיכשל בכתיבתי, רק זאת אודיע, שקורא נוסף כבר לא יבקר בעמוד האחרון של המגזין. לא מעניין אותי לא חיימ'ל, ולא הדף היומי שלך, לא השכן הערל ולא מצב הגשמים".
זהו. אין מה לעשות. הגזירה נגזרה. מאז, אני עוזב את הבית בשעה מאוחרת, מוודא שהשכן הערל אינו באזור. מאז אני גם הולך על ביצים בבית, מנסה לעשות הכל כדי שזה לא יתגלה לחיימ'ל שלי. אני לא מסוגל לבשר לו את הבשורות הרעות האלה. מה הוא אשם שיש לו אבא מוזר כזה שלא מתנגד לחיסונים, וחושב שהקורונה היא כן מחלה שהורגת אנשים.
הכותב גם צירף לי מכתבים של מספר רבנים שמורים לאלו שהחלימו, לא להתחסן. עניתי לו בקיצור נמרץ, שאני מכבד את דעת הרבנים ההם, כמו שאני מכבד את דעתם של רוב גדולי הדור שקראו להתחסן. ובכלל, גם הרבנים ההם, הרי לא מזלזלים בחומרתה של הקורונה, הם לא חושבים שאנשים לא מתו מהדבר הזה, והם לא שותפים לקונספירציות המוזרות האלה, ולאלו שלא החלימו, הם הרי כן מורים להתחסן.
אבל ש. שהבטיח לא לכתוב, לא ממש התאפק. בתשובה ארוכה הוא פירט את משנתו. לא אלאה אתכם. אבל היא דומה למשנתם ההזוייה של כל חברי הכת הזאת. הם, ורק הם, יודעים שהאדמו"ר ההוא רק שמע דעת אחת ושהגבאים לא נתנו לפלוני אלמוני להיכנס ולהסביר, ושהבנדוד של אחד הגדולים מספר שבן דוד שני שלו התחסן וקיבל שבץ, ושהנכד של השכן מהרחוב הסמוך לקה במחלת ילדים קשה, ושבכלל, יש הרי תרופות מצויינות לקורונה, של זלנקו ובננקו ושמננקו, ומערכות הבריאות של העולם לא רוצה להשתמש בהן, רק כי הם שותפים מוצהרים להפצת הנגיף מחמת האינטרסים שלהם.
לפעמים אני חושב מה האינטרס שלהם להילחם במציאות. נראה שמאחורי ההתנגדות לחיסונים קיימת תנועה בינלאומית רחבה וחזקה ומשופעת באמצעים רבים. אני עד היום לא מבין מה ומי מניע אותם.
2.
זה מפחיד מאוד. לדעתי זו אחת מתופעות הלוואי הקשות של הקורונה. אתה יכול לדבר עם אדם, ואתה בטוח שהוא אינטליגנט ונבון ומבין ענין, ולפתע, כשמגיעים לנושא הזה, פורצת ממנו ברייה אחרת. מוזרה וחצי שפוייה. פתאום אתה נחשף לגורדי שחקים של תיאוריות משונות. לא יודע איך זה קורה, אבל הם תמיד יודעים לספר לך על ההוא, ועל ההיא, על פה ועל שם, ושלל סיפורים שאתה לא יודע עד כמה הם נכונים, ובעיקר, עד כמה הם מייצגים את המצב בסטטיסטיקות מקצועיות שנערכות על ידי אנשי מקצוע.
אתה שואל אותם, מה האינטרס של כל העולם לטפח את הקורונה ואת החיסונים, ואתה מקבל תשובות שלא מביישות את הוגי הקונספירציות של רצח רבין וקנדי. פתאום, העולם שהוא מסוכסך על כל דבר ועניין, מצא מכנה משותף מוזר: לחזק את כוחה של התעשיות הפרמצבטיות, במקרה הטוב, או במקרה הרע, להלעיט אותנו בחומרים שיהפכו אותנו לזומבים נשלטים, או להשתיל בתוכנו שבבים שידווחו לשלטונות באיזה שעה הנחנו תפילין של רבינו תם.
אתה אפילו לא יכול להתווכח אתם. כי הם הרי פסלו מראש את כל הפרסומים הרשמיים של כל מערכות הבריאות הרשמיות בעולם. הן הרי מכורות מראש, לשיטתם. הם הרי לא סומכים על אף רופא, רק על אלו שהם נגד החיסונים. ואז כשאתה מתקיל אותם בגרפים פשוטים שמראים על ההבדל העצום בין המתחסנים לאלו שלא התחסנו בכל הנוגע למוות ותחלואה קשה, הם עונים לך בעיקר בשפת גוף, כמו בתנועת יד מבטלת. 'נו, מה אתה יודע. זה הרי הכל שטויות ונתונים מצוצים מהאצבע של בעלי אינטרס'.
אחד שלח לי כל מיני קישורים לתוכניות שמראיינות משפחות שיקיריהן נפטרו מסיבות אחרות, ובית החולים ציין את סיבת המוות כקורונה. אז קודם כל, גם מבלי להתייחס לתגובת בית החולים שהבהיר שלפעמים בית החולים חושד בהימצאות הנגיף גם כשהבדיקה שוללת זאת, הרי ברור שלא הכל שחור או לבן, וכמו בכל דבר, יש מקרים חריגים בשוליים. אין חולק על כך, שרוב המתים בעולם מהנגיף, מתו מהנגיף, בהם מאות אלפי אנשים צעירים, חסונים ובריאים, שלא היו מתים לולי הקורונה.
3.
אז מה אתה באמת חושב? שאל אותי אחד מהם. מיד הבנתי שלא מדובר במתנגד חיסונים נחרץ. שכן המתנגדים הבולטים, מלבד להרצות ולשכנע בהתלהבות משיחית, הם לא כל כך מוכנים לשמוע. עניתי לו בפשטות:
אני לא רופא, ולא בן בנו של רופא. כל הקשר שלי לרפואה מסתכם בהדבקה יעילה ומדוייקת של פלסטרים מצויירים על פצעים שהילדים המציאו יש מאין. אבל לכל אדם יש שכל ישר שהוא יכול להשתמש בו כדי לנתח מצבים שונים.
אז ככה. יש הרבה דברים לומר על מערכת הרפואה בכללותה. ולא רק בנושא הקורונה. יש רבים שמאשימים אותה בהפצת יתר של תרופות אנטיביוטיות. יש בכלל שמפקפקים ברפואה הקונבנציונלית ובוטחים בכל מיני אלטרנטיבות טבעיות. יש שמנסים לשכנע שאין בכלל ללכת לרופא, שכן הגוף צריך לרפא את עצמו. יש שעוקפים את כל הדבר הזה, ישר אל עליית גגם של באבות ומגידי עתידות למיניהם שמבטיחים להם משאות שווא ומדוחים.
אז הם צודקים? כן ולא, ובעיקר לא. זה ברור שיש מקרים מעטים שכל התחליפים האלו הועילו וריפאו והצילו אנשים ממוות לחיים. תמיד יהיה מישהו שיכיר מישהו שהרופאים התייאשו ממנו, ואז הצליחו לרפא אותו בעזרת תחליף כזה או אחר. יתירה מכך, גם הרופא שלי שאני סומך עליו, בעזרת השם כמובן, והוא מדופלם ומנוסה, טועה לפעמים, והוא מעניק דיאגנוזה שגוייה בתכלית. זה גם ברור שבתעשיית התרופות, המניע שלהם הוא לא רק לרפא חולים ולהביא אור לבתים של אנשים, ולא כל מה שאומרים - הוא 'תורה מסיני'.
אבל מה שקובע הוא לא המקרה ההוא והחולה ההיא, והבנדוד של הבת-דודה שהצליח לנצח את הרפואה הקונבציונלית. אנחנו בחיים לא נזכה למערכת מושלמת חפה מטעויות. תמיד יהיו סיפורים חריגים, ולעיתים אפילו מקוממים. אבל מה שצריך לקבוע עבורנו, אנשים פשוטים שאין להם את הכלים המקצועיים לשפוט, היא המציאות. והמציאות היא שהרופאים מרפאים, שהתרופות יעילות, גם אם לחלקן תופעות לוואי, ושמרבית הפיתוחים הרפואיים מצילים חיים. כמובן, שאנחנו, כיהודים מאמינים בני מאמינים, יודעים שהתודה מגיעה לריבון העולמים, וגם כשאנחנו נוטלים תרופה אנחנו מבקשים ממנו שהיא תועיל.
אותו הדבר לגבי החיסונים. אלו שמייצרים אותם, הם אלו שמייצרים מאות סוגי תרופות וחיסונים אחרים שאנחנו נוטלים אותן בלי למצמץ. המכונים הבינלאומיים היוקרתיים שאישרו אותם, הם אלו שאישרו גם את החיסונים האלו. אפשר לבוא ולטעון שהם חדשים ולא נוסו מספיק, ושהאישור היה אישור חירום, אם כי בינתיים חלקם זכה לאישור קבוע, אבל עכשיו אנחנו הרי נמצאים בנקודת זמן רחוקה יותר, והתוצאות מדברות בעד עצמן. אז מה פשר כל ההתנגדות הזאת? הרי על כל אדם שהחיסון הזיק לו, ישנם עשרות שהחיסון הציל אותם ממוות או תחלואה קשה! תארו לעצמכם שהיינו מתנגדים לכל מיני המצאות רפואיות שנועדו כדי להקים דורות ישרים מבורכים, מהטענה שיש לחכות ולראות מה יהיו התוצאות וההשלכות.
הרי לא מדובר כאן בתקנות קורונה למיניהן, שהמערכות הרשמיות עצמן היו חלוקות לגביהן, ושהמציאות הוכיחה שחלקן אכן לא הועילו במניעת הדבקה, וחלקן בכלל נלקחו כתוצאה מסדר עדיפות תרבותי ופוליטי מעוות. פה מדובר על תרופה מקצועית, לא פוליטית, שאושרה על ידי אנשי מקצוע בלבד, ושהתוצאות שלה הן חד משמעיות! אם, כמובן נתייחס רק לגרפים שמנפיקים אנשי המקצוע, ולא לסיפורי הסבתא ועקימות השפתיים וביטולי הידיים של המתנגדים.
ושוב, שום דבר לא בטוח. ושום דבר הוא לא סופי. גם כשאנחנו מתחסנים, אנחנו עושים את כל מה בדרך הטבע נראה כמועיל ומונע סכנת חיים. אנחנו ממשיכים להתפלל שנזכה להיגאל ולהיחלץ מהנגיף המתעתע הזה, מהוויריאנטים השונים, וממפיצי התיאוריות למיניהן.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 28 תגובות