הכומר היהודי יוטס לקבורה בפולין וייקבר ליד בני משפחתו הי"ד
הבישוף של יפו שכמעט כל משפחתו נרצחה בשואה והוא עצמו הפך לכומר, ייקבר בפולין ביום חמישי הקרוב, לאחר שבצוואה שלו הוא ביקש להיקבר כיהודי, בפולין, בסמוך לבני משפחתו
- יענקי פרבר
- כ"א חשון התשפ"ב
- 12 תגובות
סיפור עצוב ונוראי על ילד קטן שהוטבל לנצרות לאחר שכל בני משפחתו נרצחו בשואה, הוא כיהן ככומר וכבישוף של יפו, והשבוע הלך לעולמו בגיל 91, הוא יוטס לפולין לקבורה יהודית, בבית קברות היהודי באיזביצה. ליד הוריו הי"ד.
סיפורו החל במלחמת העולם השנייה, קבוצת חיילים גרמנים הגיעה לעיירה איזביצה במזרח פולין, אליה פלשו הנאצים זה לא מכבר, ובה התגוררו כ-4000 יהודים. במהלך שהייתם הגיעו החיילים לאחד מבתי העיירה, שם התגוררה משפחת גריינר, אחד מילדי המשפחה, חיים בן ה-14, מבצע תרגיל הסחת דעת לחיילים, וברגע אחד של חוסר שימת לב מצדם - מצליח לברוח להם מתחת הידיים. בהמשך הוא ניצל, ואף עולה לארץ.
אחיו הקטן, יעקב צבי בן ה-8, מצליח גם הוא לברוח בשעת לילה מאוחרת, ולהינצל בחסות החשיכה. האח הקטן שוטט לו בעיירה זמן מה, עד שאחת המקומיות, גויה פולניה, ריחמה עליו ואספה אותה לביתה, שם גידלה אותו וסיפקה לו את כל צרכיו.
שאר בני המשפחה, כולל ההורים הרב מנדל והרבנית מרים הי"ד, לא זכו להינצל ונרצחו על ידי הנאצים. כל תושבי העיירה למעשה לא הצליחו לשרוד ונרצחו בגיא ההריגה בסוביבור ובמחנות השמדה אחרים. יעקב צבי וחיים היו הילדים היחידים שהצליחו לשרוד.
בערבות התקופה, ולאחר שגדל אצל הגויה, הפך יעקב צבי הצעיר מילד יהודי - לכומר נוצרי, וכיהן בתפקיד כומר העיירה כשהוא מתפאר בשם נוצרי: גרגור פבלובסקי. לא ברור האם המידע על היותו יהודי הוסתר ממנו, או שמא היה ידוע לו - והוא בחר להתכחש. הגויה המאמצת התבגרה והזקנה, ולפני מותה שחה לו: "תדע לך, ועליך לזכור שאתה יהודי". הכומר היהודי חש בלבול, ולא ממש ידע מה לעשות עם המידע הזה.
לאחר תקופה גמר אומר בדעתו, פנה לאפיפיור יוחנן פאולוס השני, ושטח לפניו את העניין. האפיפיור השיב לו כי נודע לו שבכנסיה הקתולית ביפו מחפשים כומר שיעמוד בראשה, והוא ממליץ לו לקחת את התפקיד, ובך יתפוס שני ציפורים - גם יכהן ככומר בכנסיה ויבצע את מה שהוא יודע, וגם יעשה עליה לישראל ובכך ישמר את זיקתו לארץ היהודים.
הוא הגיע לכנסייה הקתולית היפואית שם כיהן ככומר הראשי. גם שם זכר את עובדת היותו יהודי, והוא החליט בתחילת שנות ה-2000, לממן קבר אחים בבית העלמין היהודי בעיירה איזביצה בה נולד וגדל, אשר אין אף יהודי שחי בה כיום.
עוד בחייו, החליט כי הוא רוצה להיקבר בקבר האחים שהקים, ועל כן בנה לעצמו במקום חלקת קבר כשמעליו מצבה, ובה חקוק סיפורו. הקבר והמצבה הוכנו מבעוד מועד, ובכך, למעשה, העיד על רצינות כוונותיו.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות