מה עומד מאחורי רעיון הזזת השעון פעמיים בשנה

רגע לפני החלפת שעון הקיץ לשעון חורף בלילה שבין יום שבת לראשון (30/10/21), ד"ר נדיה גולדובסקי, אחראית על הזמן הלאומי במשרד הכלכלה והתעשייה, מספרת מה אנחנו יודעים על השעון הלאומי , למה נרוויח שעת שינה אבל נפסיד שעת אור יום , ואיך אטום בשם צזיום אחראי על הזמן של כולנו?

מה המשמעות של שעון החורף?

העברת הזמן לשעון חורף ולשעון קיץ, מתבצעת בישראל לפי הגרסה האחרונה של חוק קביעת הזמן משנת 2013. לפי חוק קביעת הזמן, כמדי שנה, ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מזיזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה (מהשעה 02:00 לשעה 01:00). זמן זה נקרא "שעון חורף" והוא אחד משני הזמנים בהם נהוג להשתמש בישראל. שעון החורף מסתיים כמדי שנה ביום שישי האחרון של חודש מרץ בו מזיזים את השעון שעה קדימה, זמן זה נקרא "שעון קיץ".

שעון החורף אינו מיועד רק כדי "להרוויח" שעת שינה בבוקר כפי שאולי נהוג לחשוב, אלא ששינוי השעות בין הקיץ לחורף מאפשר להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך. בקיץ למשל, אנו מרוויחים שעת אור מאוחרת, ובחורף אנו מתעוררים בדרך כלל בשעות בהן השמש מתחילה לזרוח, כך לא מתפספסות שעות חיוניות לניצול ע"י האדם או המשק. מעבר לשעון הקיץ מאפשר חיסכון בחשמל בשנה אחת בעלות של מאות מיליוני שקלים.

מרגישים מדוכדכים ועייפים יותר בחורף?

בחורף, כשאור השמש מוגבל ויש יותר שעות חושך ביממה, רמות הורמון המלטונין בגוף עולות, ואנו עשויים להיות מנומנמים ועייפים יותר. תפקיד המלטונין (מכונה גם "הורמון חושך") הוא לווסת את מחזוריות השינה, מתוך מטרה להתאים את השינה לשעון הביולוגי.

גם הסרוטונין, הורמון נוסף האחראי בין היתר על מצב הרוח והרגשות, קשור ע"פ מחקרים, באופן ישיר, למידת החשיפה שלנו לאור. הירידה בכמות הסרוטונין בגוף בחורף עלולה לגרום למצב רוח ירוד ומדוכדך.

איך זה קשור לשעון החורף? ב-30 באוקטובר, שעת הזריחה תהיה ב-5:35 ושעת השקיעה תהיה 17:26 ושעות האור הצפויות בתאריך זה הן 11 שעות ו-51 דקות. למחרת ב-31 באוקטובר, עם כניסת שעון החורף שעת הזריחה תהיה ב-5:56 ושעת השקיעה ב-16:51 ונאבד כשעת אור יום אחת (סה"כ 10 שעות ו-55 דקות שעות אור).

ביום הארוך ביותר בשנה ב-21 ביוני אורך שעות אור היום מסתכם ב-14 שעות ו-14 דקות, וביום הקצר ביותר בשנה ב-21 בדצמבר, אורך שעות אור היום מסתכם ב-10 שעות ו-3 דקות.

לפי ההגדרה, שעון החורף בישראל הוא הזמן הרשמי הלאומי שמסמנים אותו כ- UTC(INPL) . זאת ביחס לזמן הבינלאומי שהוא זמן יקום מתואם (באנגלית - Universal Coordinated Time UTC ). הזמן העולמי UTC מהווה את הזמן בקו האורך 0ᴼ מעלות אשר גיאוגרפית נמצא בעיר גריניץ'. הזמן המקומי הישראלי UTC(INPL) מקדים את הזמן הבינלאומי בשעתיים בחורף UTC+2 ומקדים בשלוש שעות את הזמן הבינלאומי בקיץ UTC+3 .

במילים אחרות, במועד ההחלפה ובמעבר משעון קיץ לשעון חורף, הזמן זז שעה אחת אחורה. כלומר, מהשעה 02:00 אל השעה 01:00 .כשבישראל השעה תהיה 1:00 הזמן הבינלאומי יורה על השעה - 23:00.

שעון חורף 2021 יחל ביום ראשון, 31 באוקטובר בשעה 02:00 בלילה. שעון החורף יסתיים ב-יום שישי, 25.03.2022 במרץ בשעה 02:00.

מהו השעון הלאומי?

הזמן של מדינת ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה בעזרת מערכת מיוחדת שמשווה 86,400 פעמים ביממה את תוצאות מדידת הזמן בארץ עם תוצאות מדידת זמן של מעבדות לאומיות אחרות בעולם.

המעבדה הלאומית לפיסיקה מהווה למעשה את השעון של המדינה ואת הסטנדרט הלאומי לזמן. זמן ישראל נקבע לפי חוק הזמן משנת 1992. המעבדה קובעת ומודדת את הזמן והתדר המשמשים לצרכים ביטחוניים ואזרחיים כגון: שידורי טלוויזיה, שיחות טלפון, מחשבים, מכשירי ניווט ומערכות צבאיות כמו: "כיפת ברזל", מערכת ה-"חץ" ו"שרביט קסמים".

במעבדה הלאומית ישנם ארבעה שעונים אטומיים מסוג צזיום, ציוד להשוואות הבינלאומיות, ציוד לביצוע מדידות וכיולים ללקוחות תעשייתיות וצבאיות כגון: רפאל, אלביט, התעשייה האווירית, חיל אוויר, חברת חשמל.

בשנת 2019 בהתאם לסטנדרט הלאומי לזמן ותדר, הוכנסו שעונים אטומיים מדור חדש וגם מערכת להשוואות בינלאומיות חדשנית. כתוצאה מחידוש הציוד דיוק הסטנדרט הלאומי עלה לרמה 1X10-14.

בראשון לינואר שנת ,2017 נוספה שנייה נוספת שנקראה Leap Second לזמן הבינלאומי UTC על מנת לתאם את הזמן UTC עם הסתובבות כדור הארץ. הזמן הבינלאומי UTC מבוסס על 500 שעונים אטומיים שנמצאים ב-85 מעבדות לאומיות ברחבי העולם. הזמן UTC נקבע במוסד הבינלאומי שנקרא BIPM בפריז. ארבעה שעונים של מדינת ישראל גם משתתפים בקביעת הזמן העולמי UTC. דיוק של הזמן UTC מהווה 5X10-16.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!