פרשת אום אל חיראן: נדחתה העתירה לחקור את השוטרים היורים

בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) את עתירת בני משפחת אלקיעאן - להתערב בהחלטת פרקליט המדינה, שבה נקבע כי אין לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים המעורבים באירוע שזכה לכינוי "פרשת אום אל חיראן".

בליל ה-18.1.2017, הגיעו כוחות משטרה גדולים אל הכפר הלא מוכר אום אל חיראן, כדי להוציא לפועל צווי הריסה שהוצאו למבנים באזור. כוחות המשטרה נתקלו בהתנגדות בהגיעם למקום, וכשהגיעו לביתו של יעקוב אלקיעאן שהיה מיועד להריסה, הבחינו שוטרים ברכבו של המנוח כשהוא מונע, פנסיו כבויים וחלונותיו מוגפים. השוטרים קראו למנוח לו את המנוע, אך הלה הדליק את פנסי הרכב והחל בנסיעה איטית במורד שביל הגישה לבית, חלף על פני השוטרים ולא שעה לקריאתם לעצור.

אחד השוטרים חש בסכנה לחייו ולחיי שוטרים נוספים שעמדו בצד השביל, ופתח לדבריו באש לעבר גלגלי הרכב. הרכב המשיך בנסיעה, ושוטר נוסף ירה לעבר גלגלי הרכב. או-אז החל הרכב להאיץ, ובשלב מסוים סטה בחדות ימינה ופגע בשוטרים שעמדו במקום. שוטר אחד, רס"ב ארז שאול לוי עמדי ז"ל, נהרג, ושני שוטרים נוספים נפצעו. בשלב זה ירו שוטרים נוספים לעבר הרכב, הרכב האט ולבסוף נבלם לאחר שרכב משטרתי נגח בו.

בהמשך הוצא המנוח מן הרכב ושכב על האדמה ללא ניע. בדיעבד, על פי חוות דעת המכון לרפואה משפטית, מתברר שהמנוח, שלא קיבל טיפול רפואי בזירה, נפצע בגבו ובברכו הימנית, ומת כתוצאה מאיבוד דם ככל הנראה בטווח זמן של עשרות דקות מעת היווצרות הפציעה.

זמן קצר לאחר האירועים, ועוד בטרם הסתיימה חקירת הגורמים בשטח, הואשם המנוח בביצוע מעשה טרור על ידי אישי ציבור בכירים. ואולם, גם כיום סיבת ההאצה של הרכב נותרה עלומה, ועננת אי הבהירות ביחס לנסיבות האירוע, לא פוזרה. האירוע תוחקר בהיבטים שונים על ידי שב"כ, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ומשטרת ישראל. בסופו של דבר, לאחר בחינת ממצאי הבדיקה וחומר הראיות שנאסף, פרקליט המדינה דאז החליט כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים המעורבים.

מסקנתו של פרקליט המדינה היתה כי התשתית הראייתית אינה מספקת לצורך פתיחה בחקירה; כי הראיות שנמצאו בזירה תומכות, ולמצער אינן שוללות, את השתלשלות הדברים כפי שתוארה על ידי השוטרים המעורבים; כי גרסתם של השוטרים שביצעו את הירי הראשוני, ולפיה חשו סכנה ברורה, היא גרסה סבירה; וכי אף אם תיפתח חקירה פלילית, היא לא צפויה להגדיל את נפח התשתית הראייתית ולבסס סיכוי סביר להרשעה ביחס לאירוע, וזאת הן בנוגע לביצוע הירי, הן בנוגע לסוגיית אי מתן טיפול רפואי למנוח.

בית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בהחלטתו זו של פרקליט המדינה. בית המשפט עמד על כך שהליך הבדיקה שערכה מח"ש היה מקיף ומעמיק, וכי החלטת פרקליט המדינה נתקבלה לאחר בחינה יסודית של חומר הראיות הנרחב שנאסף, שכלל: גביית הודעות מהשוטרים ומגורמי הרפואה שהיו בזירה; חומר מודיעיני; חוות דעת בליסטיות; חוות דעת של חוקר תאונות דרכים; חוות דעת של המרכז הלאומי לרפואה משפטית והמעבדה הביולוגית; ניתוח של סרטונים ממהלך האירוע שבוצע על ידי מומחים בתחום הראיות הדיגיטליות; ואיסוף מסמכים פורנזיים מהזירה, סרטונים והקלטות מרשת הקשר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!