על פי נתונים: שכיחות גבוהה של דלקות מפרקים בקרב נשים
דלקות מפרקים הינן מחלות אוטואימוניות – נגרמות מפעולה של תאי מערכת החיסון נגד הגוף עצמו. מחלות אלה לרוב שכיחות יותר בנשים מאשר בגברים. ההשפעה על נשים בגילאי 20-40 היא גדולה ומשמעותית. מדוע זה קורה? כל התשובות
- מינה לוי כתבה מקודמת
- י"ב חשון התשפ"ב
- 1 תגובות
אצל נשים רבות החולות בדלקות מפרקים המחלה מתפרצת בגיל הפוריות. בגיל זה מסלול החיים של נשים רבות כולל הריונות, לידות והנקה. לפיכך, ישנה חשיבות להשגת שליטה במחלות אלה בתקופה זו ואף להפוגה במחלתן.
מהן מחלות אוטואימוניות?
מערכת החיסון שלנו היא מערכת מתוחכמת שנועדה להגן עלינו מפני איומים מבחוץ כמו חיידקים או וירוסים. אך כמו כל מערכת, לפעמים יש בה תקלות - למשל כאשר רכיב כלשהו ממנה מתחיל לפעול בשוגג כנגד הגוף שלנו במקום כנגד אותם אויבים חיצוניים. זאת למעשה ההגדרה למחלה אוטואימונית כמו דלקת מפרקים, פסוריאזיס או קרוהן. מחלות אוטואימוניות הן מחלות כרוניות אשר לרוב אינן ניתנות לריפוי מלא, אך בעזרת טיפול מתאים כן ניתן לשלוט בתסמיני המחלה ואף להגיע להפוגה ממושכת מהתסמינים. חשוב לזכור שמחלות אלה הינן מחלות סיסטמיות ולמרות שהביטוי העיקרי עשוי להיות באיבר מסויים, יכולים להופיע תסמינים במערכות שונות. למשל בחולי דלקת מפרקים ייתכנו תסמינים במערכת העיכול ובריאות, בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכנו תסמינים במפרקים, בעור ובעיניים וכו'.
יותר נשים מגברים
מרבית המחלות האוטואימוניות שכיחות יותר בנשים מאשר בגברים בשל השפעות הורמונליות וביטוי שונה של גנים שונים המביאים להפעלה חזקה יותר של מערכת החיסון בנשים, וככל שהמערכת חזקה יותר ותוקפת את הגוף, כך הנזק כבד יותר.
מהן דלקות המפרקים השכיחות?
דלקת מפרקים שגרונית
מחלה שכיחה, הפוגעת בכ-1% מן האוכלוסייה. דלקת מפרקים שגרונית יכולה להופיע בכל גיל, ובנשים השכיחות גבוהה עד פי 3 מאשר בגברים. דלקת מפרקים שגרונית מתאפיינת בתהליך דלקתי רב מפרקי, בעיקר במפרקים הקטנים של כפות הידיים והרגליים. הכאב נוטה להופיע במנוחה, מגיע לשיאו באמצע הלילה ולקראת הבוקר, עם נוקשות בוקר משמעותית וטיפוסית.
דלקת חוליות מקשחת (ankylosing spondylitis)
דלקת חוליות מקשחת הינה מחלת מפרקים דלקתית המתאפיינת בדלקת במפרקי עמוד השדרה ובמפרקים הגדולים (אגן, ירכיים, כתפיים). שכיחות המחלה עשויה להגיע עד ל-1% מן האוכלוסייה הבוגרת. התסמין האופייני במחלה זו הינו כאבי גב בעלי אופי דלקתי – כאבים המחמירים דווקא במנוחה, מעירים בלילה משינה ומשתפרים לאחר פעילות. מחלה זו שכיחה יותר דווקא בגברים מאשר בנשים, אך אופי המחלה שונה בין המינים ובנשים יש איחור בולט באבחנה ביחס לגברים.
דלקת מפרקים פסוריאטית
פסוריאזיס היא מחלת עור נפוצה הפוגעת בכ-2% מן האוכלוסייה ומתבטאת לרוב ברבדים של קשקשים עבים על גבי העור. בין 7%-30% מחולי הפסוריאזיס סובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית. דלקת מפרקים פסוריאטית היא מחלה דלקתית כרונית הפוגעת ב-0.1% מהאוכלוסייה הבוגרת. מחלה זו מופיעה בשיעור דומה בגברים ובנשים. דלקת המפרקים עשויה לעיתים (בכ-15% מהמקרים) להופיע אף שנים לפני האבחנה של מחלת העור הפסוריאטית. דלקת המפרקים הפסוריאטית עשויה לערב כל מפרק בגוף, מפרקים גדולים (כמו ברכיים, כתפיים), מפרקים קטנים (כמו מפרקי אצבעות הידיים והרגליים) ואף מפרקים בעמוד השדרה בדומה לדלקת חוליות מקשחת.
כיצד מטפלים במחלות אלה בקרב נשים?
דלקות מפרקים הן מחלות כרוניות, אך למרות שלא ניתן לרפא אותן לחלוטין - אפשר לחיות איתן ברמת חיים טובה עם טיפול מתאים. בקרב נשים בגיל הפוריות יש לתת את הדעת על הנושא של בטיחות הטיפולים בהיריון.
על מנת להשיג שליטה מהירה בדלקות המפרקים לעיתים משתמשים בתרופות נוגדות דלקת – סטרואידים (דוגמת פרדניזון) ותרופות נוגדות דלקת אשר אינן סטרואידליות (דוגמת אדוויל, נקסין, איבופן, וולטרן, ארקוקסיה וכדו'). תרופות אלה מותרות לשימוש מבוקר בשלבים מסוימים של ההיריון – אך מומלץ להיוועץ עם רופא קודם לשימוש בהן על מנת להבין את השלכות הטיפול.
קו הטיפול הראשון בדלקות מפרקים למעט אלו המערבות את עמוד השדרה הינו תרופות אנטי-ראומטיות הנקראות DMARDS. דוגמאות לתרופות אלה הינן תרופות כמו מטוטרקסט, ערבה, פלקווניל וסלזופירין. חלק מהתרופות הללו בטוחות לשימוש בזמן הריון והנקה, אך אחרות (דוגמת מטוטרקסט וערבה) אסורות לשימוש בזמן הריון .
בחולים בהם הטיפול בתרופות האנטי-ראומטיות אינו מביא להפוגה במחלה ולחולים עם מעורבות משמעותית של מפרקי עמוד השדרה הטיפול המומלץ הינו בתרופות ביולוגיות. ישנם סוגים שונים של תרופות ביולוגיות. בקבוצת בולמי ה-TNF קיים מידע מספק יחסית על בטיחות השימוש בהריון וניתן להמשיך בטיפול במהלך ההיריון עד הטרימסטר השלישי. ישנו אף טיפול חדש ממשפחת נוגדי ה-TNF, שעקב המבנה הייחודי שלו אינו חודר שלייה וכך אין מעבר תרופה מהאם לעובר והטיפול הוכח כבטוח לשימוש בזמן הריון והנקה. בשאר קבוצות הטיפולים הביולוגיים לא קיים מידע בטיחותי מספק על השימוש בהריון ועל כן מומלץ להימנע מהן בזמן הריון.
ד"ר עמית דרוין, מומחה בראומטולוגיה, היחידה הראומטולוגית בבי"ח שיבא ומכבי שירותי בריאות.
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת ניאופרם (ישראל) 1996 בע"מ
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות