‏מאמר יוצא דופן בעיתון ערבי מוביל: "פתרון ללבנון - שלום עם ישראל"

‏המגיש הלבנוני והפובליציסט נדים קטיש, פרסם מאמר בא-שרק אל-אווסט הפרו הסעודי היוצא לאור בלונדון, המתמקד בעלטה שירדה על לבנון בימים האחרונים בשל אי האפשרות לייצר חשמל, הוא מלין על כך שלבנון מתעסקת בדחייה של כל אפשרות לנורמליזציה עם ישראל, על חשבון שגשוג כלכלי של המדינה, "לבנון מסרבת להיכנס לעידן החשמל, שאבות אבותינו הלבנונים החלו לזהות מאז 600 שנה לפני הספירה, אלא אם כן אושר שחלקיקי הגז מטוהרים ממכרות הנורמליזציה".

נדים מציין כי "לבנון תקבל עם גז מצרי דרך סוריה, דרך צינור הגז הערבי, העולה מאל-עריש במצרים, עובר בעקבה, ואז פונה צפונה לאורך שטח ירדן, לכיוון סוריה ולאחר מכן לבנון, עם זאת, קו זה נפגש בצפון ירדן עם צינור הגז הישראלי - ירדני, המוביל גז מחופי חיפה לצפון ירדן".

"מדוע לבנון צריכה לעקוף את אל-עריש המצרי דרך ירדן וסוריה כדי להגיע לגז?" תוהה נדים, "היא יכולה להגיע להבנות מציאותיות עם ישראל כדי לחפש פרויקטים של אנרגיה משותפת, כפי שקורה בין מצרים לישראל, ישראל קפריסין או ישראל יוון, או לכל הפחות, הבנות בחסות מעקב בינלאומי לשיתוף משאבי טבע משותפים בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי".

נדים מציין כי "המשמעות היא שלבנון לא יכולה להבטיח פתרון הצלה שיפטור אותה מחושך, אשר מובטח שיהיה נקי לחלוטין מתועבה ישראלית". כותב נדים בציניות.

"מה שמוזר הוא, שממשלת לבנון במקום להתחיל את הישיבה הראשונה שלה בחיפוש רציני אחר הסכמה לגבי הגבולות הימיים עם ישראל, החלה להתחנן לגז וחשמל ממצרים וירדן, ועם דיונים על תיחום הגבולות בין גז ישראלי וגז ערבי בתוך אותו צינור".

נדים מזכיר ללבנונים כי למעשה הם לא יכולים לחיות ללא סיוע של ישראלים. "האם לבנון מבטיחה שמעבדות התרופות בעולם נקיות ממדענים ישראלים העובדים במסגרות מחקר ופיתוח? האם הם מבטיחים שילדיהם, שלומדים באוניברסיטאות ברחבי העולם, יסיימו את הלימודים ולא יערבבו את הרעיונות שלהם עם רעיונות שהפיקו ישראלים, שהם כיום בין מנהיגי הרעיונות המובילים בעולם?".

"כל השטויות הלוחמניות האלה מגיעות ממדינה שהיא מאוד עקשנית בהתמוטטות שלה על חשבון שגשוג כלכלי". עוד כותב "אם המדינה תהפוך לרפובליקה של קבצנים, שבה ההתנגדות תשבש את כל האפשרויות לחקר הגז, לבנון תצא מהמציאות הכלכלית המתגבשת".

"מה מונע מלבנון להיות חלק מתמורות הגז במזרח הים התיכון?" שואל נדים, "מה שמונע ממנו היא תרבות הנצחת הסכסוך עם ישראל. לבנון מתעקשת להתעלם מכך שגל השינוי הפוליטי הבולט ביותר במזרח התיכון הוא גל השלום האחרון שמנהיגי איחוד האמירויות הערביות, אליהן הצטרפתףה ממלכת בחריין, ממלכת מרוקו וסודן, ומתקבלות בברכה על ידי מדינות ערביות נוספות".

נדים מזכיר כמה השלום עזר למדינות הללו. "בגלל השלום, מרוקו השיגה הכרה בריבונות על הסהרה, בגלל השלום, תתקיים ועידה פיננסית וכלכלית אסטרטגית לסודן למחיקת החובות שלה בשיתוף הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית ותורמים בינלאומיים, שיקום סודאן תהיה אחד המקומות המבטיחים ביותר באפריקה".

"ללבנונים אין סיבות להמשיך בעימות אידיאולוגי שאין בו אף אחד מהמרכיבים האידיאולוגיים שמעסיקים את הלבנונים או את הישראלים. לבנון אינה כבושה על ידי ישראל, מה שבינה לבין ישראל הן בעיות טכניות ספציפיות שיש להן פתרונות טכניים ספציפיים" כותב נדים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!