ראש הישיבה בהלווית תלמידו שנהרג בתאונה: "קיבלנו מכת מחץ"

בשעת לילה מאוחרת (בין ראשון לשני) התאספו מאות בני בחורי ישיבות ובהם ישיבת 'נר זרח' במושב עוצם בדרום, ללוות את הבחור החשוב פנחס וייס ז"ל, שנהרג אמש בתאונה קשה בעת שחזר ממבחן בעיר קרית גת עם תחילת זמן חורף.

לאחר שעות שוחררה הגופה מבית החולים ברזילי באשקלון שם עברה הגופה בדיקה חיצונית. המיטה הגיעה לבית הלוויות שמגר בירושלים שם התקיימה מסע הלוויה.

במסע הלוויה ספדו אביו הרב אהרן זאב וייס שדיבר בקצרה, וכן סבו הדיין הגאון רבי יהושע וייס לצד ראשי ורבני הישיבה.

הספד מעורר ומחזק נשא הגאון רבי יצחק זאב פיינשטיין ראש ישיבת 'נר זרח' שזעק "וי, נהפך לאבל מחולנו, בזמן שרוצים להתחיל את זמן חורף הארוך והיקר עם מסכת כתובות קיבלנו מכת מחץ שכזו".

"כתוב בפסוק קראו אל המקוננות ותבואנה – מכה כזו קשה אי אפשר לפרוט בכלל – צריך מקוננות שידעו לקונן על מכה קשה כזו, אין מילים בפה רק יבבה בלא מילים - דבר אין בפי ובלשוני מילה".

"מה בכלל שייך לומר על אסון איום ונורא שכזה, בחור בן עליה מופלא שכזה - יקר שביקרים - טהור – נשמה טהורה – מהמצוינים של השיעור – גם בעל כשרון וגם ירא שמים וגם לומד ברצינות ובשקידה שככה נקפד פתיל חייו בגיל צעיר כל כך בתחילת פריחתו הוא נקטף מאיתנו בצורה כואבת כל כך".

"בחודש אחד הוא כבר הספיק להשאיר רושם כל כך מופלא, חברים מספרים שהוא היה מעורר השחר – בחור שקם חצי שעה לפני המעורר, וזה היה לו ניסיון קשה אבל הוא עמד בו, בחור שמלבד הלימוד של הסדרים גם לומד ומשתתף בשיעור של דף היומי שיש בישיבה".

"בשבת עוד זכינו לדבר בלימוד, הוא ניגש לשאול שאלה בעניין תנאי כתובה, זה לא כל כך מצוי שבחור משיעור א' ניגש אבל הייתה לו שאלה והוא ניגש".

אחד הרבנים סיפר לי שיש לו מבחן על סדר ג' שהוא צריך להחזיר לו. אנחנו עכשיו במצב של חרדה 'ויחרדו איש אל אחיו ויאמרו מה זאת עשה אלוקים לנו', כזו מכה פתאומית".

"בגמ' בשבת כתוב שר' יוסי אמר יהא חלקי ממתי בדרך מצוה, איזה דרך מצווה גדול יותר יש מבחור שהלך לעשות מבחן של 'דרשו' וחזר לישיבה ללמוד, וככה נהרג עם משנה ברורה ביד".

"כתוב בספרים ובנפש החיים שבשעה שאדם עושה מצוה שורה עליו רוח קדושה ממרום ואחר המצווה רוח זו מסתלקת מעליו וזהו הגן עדן שהוא עתיד לרשת אחר מאה ועשרים, זו הכוונה 'יהא חלק עם מתי בדרך מצוה' משום שבאופן זה הרי שהוא נכנס לגן עדן עוד קודם מיתתו ויחד עם רוח הקדושה של המצווה הוא נמצא בגן עדן, זה חוסך לו את כל הצער והדין שהנשמה צריכה לעבור עד שזוכה לחזור למקור מחצבתה משום שהוא כבר בג"ע מיד, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו אשרי מי שבא לכאן וגן עדנו בידו אשריו שנכנס ישירות לישיבה של מעלה. איזה דרך מצוה גדול יש ממצות תלמוד תורה גם דרך חזרה ממצווה וגם דרך הילוך למצווה".

"זה בנוגע אל הנפטר שבא מיד למקום מנוחתו בעוד טהור ונקי, אבל אנחנו בישיבה צריכים להתבונן מה זאת עשה אלקים לנו, וזה כבר אחרי שתי המעשים שהיו בקיץ ובאלול".

את דבריו סיים "קטונתי מלומר בזה דברים, באופן כללי כל אחד יודע נפשו מה עליו להתחזק, וצריך לשאול בדבר את גדולי הדור, אבל עלתה בי מחשבה מאחר שאנחנו אחרי חודשיים של עליה והתרוממות, של תשובה וכפרה, אלול ר"ה יום כיפור בע"כ שמדובר על בין אדם לחברו שאין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו".

"שוב קטונתי מלומר זאת, אבל אני משתף את הציבור במחשבה ובהרגשת הלב.  צריך להקפיד לא לצער את השני, לא לפגוע בשני, ומי שנכשל בזה צריך לעשות הכל לפייס את חברו. אחרי המבול נח הקריב קרבנות וכתוב 'וירח ה' את ריח הניחוח' ויאמר לא אוסיף לקלל עוד' וגו', איזה קרבן יותר גדול יש מבחור טהור ויקר שכזה, יהי רצון שתהיה מיתתו כפרה על כל ישראל ועל משפחתו ועל בני הישיבה כולם ומכאן ואילך לא נדע עוד שוד ושבר ונשמע רק בשורות טובות, אמן".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!