הארגון שנלחם ברפורמה: "תשפיע על הצרכנים"

בין המתנגדים לרפורמת הכשרות שיוזם השר לשירותי דת מתן כהנא, נמצא ארגון 'כושרות', שאנשיו מזוהים עם הזרם החרד"לי ומתעסק בענייני כשרות. לטענת אנשיו, רפורמת הכשרות תוביל לעלייה במחירי הכשרות מה שישפיע על הצרכנים.

מנכ"ל הארגון תומר בן צבי טוען הערב (רביעי) בראיון ל'בחדרי חרדים' כי יש הבדלים גדולים בין המחירים, ומסביר מדוע לטענתו המחיר כן פקטור בהתייחסות לתוכנית של השר כהנא.

בשבועות האחרים אתם, ארגון 'כושרות', טוענים כי רפורמת הכשרות של השר כהנא תוביל להתייקרות מחירי הכשרות, שמי שישלמו על כך בסופו של דבר, הם הצרכנים - למה בעצם?

"אנחנו פרסמנו נייר עמדה מפורט, שכולל גם נספח כלכלי בגלל שדברי ההסבר של החוק נאמר שהחוק אמור להוריד את יוקר המחייה", אומר מנכ"ל 'כושרות'. "בדקנו מה הסיפור של יוקר המחייה - מסעדה בכל מקום בארץ משלמת סביב 1,300 שקל בשנה ובית עסק 500 שקל בשנה".

"בגופים הפרטיים, המחיר הוא שונה לחלוטין, באזור ה-1,500 שקל לחודש. אם נשווה זה יוצא 18,000 שקל לשנה מול 1,300 שקל. יוקר המחייה וודאי לא ירד בגלל הרפורמה", כך לטענתו.

נניח שהטענות אכן נכונות, מטרתה העיקרית של הרפורמה היא לא להוביל לחיסכון אלא לשנות את טיב הכשרות - לדוגמה, מי שאוכל כשרות בד"צ, כמו רבים מגולשי 'בחדרי חרדים', לא צורך אותה בגלל שהיא יקרה או זולה, אלא משום טיב הכשרות שלה

"זה בסדר גמור שכשרות תעלה כסף, גם אני משקיע בכשרות. אנחנו אבל התייחסנו באופן ענייני לחוק שאומר שיש בעיית יוקר מחייה בגלל מערכת הכשרות במדינת ישראל. האמירה הזאת היא שקר".

לדבריו, "אנחנו חיים בתוך 'עמך ישראל', ואם הכשרות תהפוך למוצר מאוד-מאוד יקר יהיה פחות עסקים כשרים בישראל. בסופו של דבר, גם אני לא אוכל כשרות רגילה אלא מהדרין, חשוב לי שעם ישראל יאכלו כשר, זה חשוב גם לציבור החרדי".

חשבון הטוויטר של העמותה, צייץ לפני כמה ימים כי "פתיחת השוק לתאגידים עסקיים-פרטיים תוביל לעליית מחירים, שכן מה שחשוב לבעלי התאגידים הוא הרווחיות ולא האחריות ההלכתית" - תוכל להסביר את ההיגיון? ככל שיש יותר תאגידים, המחירים יורדים - זה א'-ב' של כלכלה חופשית

"למחירי הבסיס של הרבנות היום הם לא מחירים שהם תחרותיים אלא מחירים מסובסדים. אי אפשר להתחרות", הדגיש. "לתאגיד עסקי יש לו שיקולים כלכליים. לא מעט פעמים יש בעיות עם כל מיני גופים שהם, בסופו של דבר, השיקול הכלכלי מתלווה לשיקול ההלכתי".

"היתרון הגדול של הרב המקומי שהמשכורת שלו לא משתנה - הוא מקבל את אותה משכורת לא משנה לכמות העסקים", אומר בן צבי.

אתם מסתכלים בעיקר על הפן הכלכלי, אך לעצם הרפורמה - מה דעת הארגון עליה?

"ודאי שאנחנו מתנגדים באופן עקרוני. יש המון חורים ברפורמה. קודם כל, זה שסוגרים שירות ממשלתי, שרוב הציבור רוצה לאכול אוכל כשר. אזרחי ישראל במדינה היהודית מגיע להם שהמדינה תיתן כשרות".

"נפגשנו עם השר כהנא גם לפני שהוא היה שר, וגם אחרי שהוא היה שר. היה גם מפגשי רבנים ונסינו להגיע לפשרות מסוימות, אך שום דבר לא הצליח".

לטענתם שרפורמת הכשרות תוכל להוביל להונאות כשרות. אם היא תעבור, אתם מתכוונים לפעול כדי לצמצם, לטענתכם, הונאות כשרות?

מנכ"ל הארגון מסביר קודם על "ההונאה" כהגדרתו, אם הרפורמה תעבור: "ברגע שבית עסק יתגלה כמפר הוראת כשרות, הגוף העסקי יעיר לו על זה ואז הוא יעבור לתאגיד אחר, שיכול להיות שהוא לא יכיר את ההפרה".

"מה שיקרה זה שבתי עסק יעברו מתאגיד אחד לתאגיד אחר. היום מי שמפר כשרות, מסירים לו את התעודה ועד שהוא לא מתיישר הוא לא מקבל את התעודה חזרה", אמר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!