מפחיד: ילדי האינדיאנים מול חיות טרף עם עיניים מכוסות
לילה שלם במדבר, בחושך, מול חיות טרף, רוחות ורעשי רקע מפחידים, כך עובר כל ילד אינדיאני לילה אחד בחייו, מה הסיבה לסבל הזה? מדוע כל ילד מוכן לעבור את זה? ואיך זה קשור אלינו? | הרב פנגר על פרשת בראשית
- הרב יצחק פנגר
- כ"ה תשרי התשפ"ב
מספרים שלאינדיאנים היה טקס מעבר מילדות לנערות. הבחור הצעיר היה נלקח על ידי אביו אל תוך היער, כאשר עיניו מכוסות.
אביו היה מכניסו פנימה אל עבר קרחת יער, ושם מושיבו על גזע עץ. המבחן היה לשבת שם במשך כל הלילה ולא להוריד את כיסוי העיניים, עד שהוא ירגיש את קרני השמש בוקעות מבעד לכיסוי.
אז הוא יכול להורידו ולצאת בכוחות עצמו מהיער. הוא נמצא שם לבדו, אסור לו לבכות או לצעוק לעזרה לאף אחד. כשהוא ישרוד את הלילה... הוא יקרא "בוגר".
אסור לו לספר לאף אחד מחבריו את חווייתו, שכן כל ילד צריך לעבור את החוויה האישית שלו.
ילד אחד הגיע אל היער לטקס המיוחד. במשך הלילה הילד היה מפוחד. הוא שמע קולות משונים, חיות טרף מסתובבות שם באזור בדרך קבע, אולי אפילו בסביבתו, הרוח נושבת ומשמיעה קולות בעצים, אבל הבחור שלנו מחזיק מעמד, ולא מוריד את כיסוי העיניים, למרות כל הפחד.
הוא מבין שזו הדרך היחידה שבאמצעותה הוא יהפוך להיות "בוגר". לבסוף זה הגיע, השחר עלה, השמש זרחה, הוא עשה זאת. הוא הסיר את כיסוי העיניים. ואז ממולו הוא ראה את... אבא שלו, שישב שם כל הזמן לצידו, שמר עליו, ודאג לו, במשך כל הלילה.
אם אתם נמצאים בתקופה של "תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" – בלבול, חוסר כיוון, הרגשה שאני לא יודע איך אני ממשיך הלאה - באה התורה ומחזקת אותנו. גם בתקופות כאלה, "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים", כלומר אלוקים לצדכם, אבא ששומר, ודואג. הכול יהיה בסדר.
יהי רצון שיתקיים בנו כמה שיותר מהר המשך הפסוק - שגם לנו אלוקים יאמר "ויהי אור", ונזכה כל אחד מאתנו שהאור ייכנס לחיינו, ונצא עם כוחות מחודשים, עם תקווה אדירה, ועם הידיעה שאנחנו אף פעם לא באמת לבד.
שבת שלום.
שלכם, יצחק פנגר.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות