מחקר שבדק שוטרים מחלימים חושף את התופעות הארוכות

מחקר שבוצע בידי חוקרים מהאונ' העברית וממשטרת ישראל על 1,234 שוטרים מחלימים בשירות קבע, מצא כי מרבית המחלימים סובלים מעייפות קיצונית או תשישות (60.8%), ירידת כושר גופני (58.3%), קשיי נשימה במאמץ (40.11%), וקשיי ריכוז או הפרעות זיכרון (40.8%).

החוקרים מאמינים כי ממצאיהם יוכלו לסייע בעתיד במציאת דרכי טיפול ושיקום למחלימים מקורונה. מתחילת המגיפה התגלו באמצעות בדיקת PCR כ-4,700 שוטרים מאומתים לנגיף, רבים מהם התלוננו על בעיות פיזיולוגיות מתמשכות של "פוסט קוביד" מהם הם סבלו גם לאחר החלמתם מהנגיף.

בעקבות התלונות, הוחלט לגבש תמונת מצב פנים-ארגונית, דרך מחקר פנים-ארגונית אותה ביצעו הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, אשר מנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואית ספורט באוניברסיטה, וסנ"צ ד"ר ולרי שושן, רמ"ד רפואה תעסוקתית מונעת, ממשטרת ישראל.

רכז השליטה הרפואי לטיפול בנגיף הקורונה העסיק תחקירנים שתפקידם היה לפנות למחלימים (בלבד) באמצעות שני שאלונים מובנים - שאלון רפואי שפותח על ידי החוקרים ושאלון תפקודי (SF36), מתוקף לשפה העברית, שבחן שמונה רכיבים המסייעים בהערכת איכות חיים. באמצעות השאלונים נאספו נתונים תוך הסכמה מדעת שניתנה על ידי השוטרים.

התוצאות הראו כי חלק משמעותי מהמחלימים ממשיכים לסבול מספקטרום רחב של תסמיני פוסט-קורונה, שכוללים עייפות קיצונית או תשישות (60.8%), ירידת כושר גופני (58.3%), קשיי נשימה במאמץ (40.11%), קשיי ריכוז או הפרעות זיכרון (40.8%), כאבי שרירים (37.7%) וקשיי שינה (34.1%). תסמינים אחרים, שלא היו נפוצים אך דורשים תשומת לב, דיכאון (20.9%) היו נשירת שיער (18.1%), הזעת יתר (12.8%), בחילות או הקאות מתמשכות (10.3%), ובעיות בעור או פריחות (10%).

44% מהמשיבים דיווחו שהתסמינים מפריעים להם לתפקוד היומיומי בעבודתם כמגיבים ראשוניים.
28.9% מהשוטרים ציינו כי הם חשים שהם זקוקים לקבלת המשך סיוע מקצועי וטיפול שיקומי. מתוכם רובם היו רוצים סיוע מקצועי בשל הפגיעה בכושר הפיזי שלהם ומיעוטם הביעו צורך בסיוע נפשי. נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין חומרת התסמינים לבין משתנים מרכזיים כגון: מספר התסמינים, חומרת התסמינים, חומרת המחלה הפעילה ובמחלות רקע כגון יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות בדרכי הנשימה.

החוקרים מצאו כי כ-54% מהשוטרים שחלו נדבקו במהלך עבודתם, והצליחו לבנות מודל המנבא את הקושי בחזרה לעבודה בהתאם לתסמיני הפוסט קורונה. החוקרים הופתעו לגלות שהפגיעה התפקודית בקרב השוטרים הצעירים הייתה מובהקת ומשמעותית לא פחות מזו של המבוגרים, לאחר ניקוי משתני המחלה הפעילה. כאמור, העבודה המחקרית נמצאת בחיתוליה, שכן החוקרים מעוניינים לבצע מעקב אחר השוטרים שהחלימו מהנגיף (השפעות ארוכות טווח של קורונה) לתקופה של שנתיים, במטרה להשיב כשירות רפואית ולסייע בדרכי טיפול ושיקום.

"למגפת הקורונה השלכות ארוכות טווח, רב-ממדיות על כלל האוכלוסייה במדינת ישראל ובעולם הרחב", הסביר השבוע ד"ר חורש דור-חיים בעקבות ממצאי המחקר, והביע תקווה שמקרה המבחן של משטרת ישראל בהתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח של הפוסט קורונה יסייעו לארגוני הבריאות להבין טוב יותר את התופעה, ולבחון יעילות תכנית ההתערבות ייחודית לשיקום קליני ותעסוקתי של שוטרים ושל כלל האוכלוסייה הסובלת מפוסט קורונה.

הממצאים הראשוניים ממדגם שכלל 1,234 שוטרים מחלימים בשירות קבע התקבלו כחלק ממחקר נרחב יותר שנערך בימים אלו, והוצג לאחרונה במסגרת סמינר לסגל בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית והדסה, תחת הכותרת "תסמיני פוסט קורונה בקרב שוטרי קבע מחלימים במשטרת ישראל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!