פרסום ראשון | הגוף מתריע: החרדים יחזרו לשלטון "הרפורמה תרד לטמיון"
נשיאות המרכז העסקי בישראל משגרים ערב הדיון על רפורמת הכשרות של השר כהנא מכתב לחברי הוועדה לענייני דת שבראשה עומדת חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ומבקשים ממנה לבצע שינויים נוספים ברפורמה מחשש ששר חרדי ישוב למשרד וימוסס את הרפורמה | ח"כ מקלב תוקף: "זו הונאה של ממש משיקולים כלכליים"
מחר (חמישי) תתכנס הוועדה המיוחדת לענייני דת בראשות חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), כדי לדון ברפורמת הכשרות שיזם השר לשירותי דת מתן כהנא, ולקראת הדיון יש מי שמבקש לבצע מספר שינויים ברפורמה מחשש שהחרדים ישובו לשלטון ויפוררו את ה"הישגים".
נשיאות המרכז העסקי בישראל שיגרו היום (רביעי) מכתב לחברי הוועדה לענייני דת וביקשו לבצע מספר שינויים, כאלה שנובעים מהחשש שהחרדים יחזרו לשלטון וירוקנו את הרפורמה מתוכן.
שינוי אחד שהם דורשים הוא שהגוף שמעניק רישיון לכשרות לא יהיה חייב להיות בעל איתנות כלכלית. "לטעמנו תנאי זה ימנע באופן מובהק את התחרות הנחוצה והנדרשת במערך הכשרות, הואיל וגופים חדשים לא יוכלו להתאגד ולקום ובהכרח יוותר במערך מספר מצומצם של גופים. בכדי ליצור את התחרות הנדרשת, ולאפשר את הקמתם של המתחרים יש לבטל תנאי זה או לכל הפחות להגדירו באופן מצומצם באופן מהותי כך שהאיתנות הכלכלית שתידרש תהיה מינימאלית ככל האפשר", נכתב.
תיקון נוסף שדורשים מחברי הוועדה לשנות ברפורמה, הוא להסיר את הסעיף הקובע שיהיה 'מומנה כשרות' מחשש לשינוי שיבוא כאשר יכנס למשרד שר חרדי שימנה ממונה שיעצור את הרפורמה. במקום זה הם דורשים לקבוע 'נהלי כשרות' כך שמי שעומד בהם כיום לא יוכלו לבטל לו הכשרות גם במקרה של שינוי בעלים, באם יגיע שר חרדי חזרה למשרד לשירותי דת.
"החשש", כותבים בנשיאות המרכז העסקי, במסמך שמתפרסם לראשונה ב'בחדרי חרדים' לראשונה, "הוא שמדובר בסעיף אמורפי ולא מוגדר, וכי שינויי תפקידים עלולים להביא לשינויים בגישה כלפי הרפורמה ולאי חידוש רישיונות או אף לביטול רישיונות קיימים של גופים מתחרים, והכל בהתאם להנחת דעתו של הממונה".
במסמך כותבים בבירור על האפשרות ששר חרדי יחזור לנהל את המשרד הממונה וירסן את הרפורמה שהוגדרה על ידי רבנים חרדים "כהרס היהדות". הם כותבים, "במידה ויוחלף השר המכהן וימונה ממונה בעל גישה שמרנית ביותר, עלול אותו ממונה, במסגרת סמכותו, לא לחדש או אף לבטל את הרישיונות שניתנו במסגרת הרפורמה, והרפורמה כולה עלולה לרדת לטמיון".
לכן הם דורשים "לבטל את התנאי האמור", כך גם הם דורשים לבטל את הסייף כי נדרש שלוש רבנים עיר אחד מהם מכהן ושניים בעבר להקים גוף כשרות מחדש, ודרושים לחזור לנוסח המקורי כי גם רבנים כאלה שלא כיהנו או מכהנים כרבנים ראשיים יוכלו להעניק כשרות. תיקון שיביא לצמצום נוסף ביעילות הכשרות על פי ההלכה.
בנשיאות כותבים לחברי הכנסת כי "מדובר בהצבת רף גבוה מאוד וכמעט בלתי עביר. יש להחזיר את הנוסח לנוסח הקודם של תזכיר החוק, הקובע כי כל רב עיר מכהן או שכיהן ועוד 2 רבנים המוסמכים לכהן כרבני ערים, יכולים לחבור יחדיו ולקבוע תנאי כשרות, אחרת אנו פוגעים פגיעה קשה בהיתכנות מימוש הרפורמה".
ח"כ אורי מקלב הגיב לדרישת נשיאות המרכז העסקי בישראל: "לצערנו נשיאות המגזר העסקי מזהה את הפרצה והקלות מרפורמת הכשרות ומבקשים הקלות נוספות, עמדה זו מראה כיצד הם רואים באופן מתירני את עולם הכשרות שחלילה לא יהיה שום שינוי אם תהיה החלפת שלטון, הם מזהים את ההקלות של שר הדתות וחוששים לעתיד. הם רוצים שתהיה כשרות למהדרין אך לא מוכנים לספק אותה, הם רוצים את הלקוחות - צרכני הכשרות אך לא מוכנים לספק להם מזון כשר, רק רוצים להתהדר בתעודת הכשרות בכדי להביא את הלקוחות - זו הונאה של ממש משיקולים כלכליים".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות