'דוד החקיין' בראיון ל'בחדרי': הקשיים, ההתנכלויות וההצלחות

"דוד החקיין" מוכר לכל ילד חרדי בישראל. השם האמיתי שלו הוא דוד נתן ברוקנר. הוא בן 50 וכבר קרוב לשלושים שנה הוא זוכה לשמח ולרגש את ילדי ישראל, מכל החוגים והעדות.

כעת, לקראת חג הסוכות, דוד מתיישב לשיחה עם 'בחדרי חרדים' ומספר על הקריירה שלו, על השנים הראשונות, על הקשיים, על ההתנכלויות, על השינויים, על התגובות ועל ההצלחות האדירות. 

מתי התחלת בקריירת החקיינות שלך? אנחנו שואלים את דוד מיד בתחילת השיחה.

"כשהייתי בערך בגיל 20. גרתי בשכונה לא חרדית בירושלים. ראיתי ילדים חרדים מסתובבים בשכונות חילוניות, ומתדרדרים רוחנית. אז החלטתי לתת להם אלטרנטיבה רוחנית, והחלטתי לצאת לדרך. סיפרתי סיפורים במועדון לילדים 'חלב הארץ', ואז הבנתי עד כמה זה נחוץ בימינו, אלטרנטיבה רוחנית מושכת ומעניינת".

איך המשכת מהנקודה הזאת?

"הכרתי את אבי רופל, בן אדם שמפיק קלטות, והוא הפיק את הקלטת הראשונה שלי 'מבצע 300'. במקביל התחלתי להסתובב בקייטנות, מכל המגזרים, ולפעמים אף שימשתי כ'מורה מחליף' במוסדות חינוך. לאחר מכן התחילו 'ערוצי הקודש'. כמו כן, הייתי משדר כמעט בכל הערוצים. ואז התחילו הסרטים. השתתפתי בערך 60 סרטים באותה תקופה, כשבמקביל הסתובבתי ברחבי הארץ ופרסמתי את הסיפורים שלי".

דוד מספר כי שינה את הסגנון שלו לפני כחמש שנים: "התחלתי עם סיפורים 'חסדי שמיים', המיועדים ומתאימים יותר לבני נוער בגילאי 14 עד 18. הבנתי שלבני נוער בגילאים האלו, יש לפעמים זמן פנוי, מה שמביא גירויים חיצוניים. אז החלטתי לנסות להציע להם אלטרנטיבה אחרת ויותר רוחנית. מדובר בסיפורים עם הרבה מתח, המבוססים על נושאים יותר אקטואליים כדי שבני הנוער יתחברו לזה, כשאני מקפיד להשחיל בתוך הסיפורים, המון מסרים יהודיים".

עוד הוא מספר: "לפני כחמש שנים פתחתי קו טלפון במערכת התוכן 'ימות המשיח'. יש כ-200 אלף כניסות בחודש לתכנים שאני מעלה. (למרות החסימה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת...). אפשר להגיע לסיפורים שלי בפורטל התוכן של 'ימות המשיח' במספר 6#6. על פי סקר שביצעתי בקרב המאזינים לתכנים שלי - 90% מהם אמרו כי התכנים מביאים להם תועלת לחיים".

"בשלושת שנים האחרונות גם יצאו לחנויות בהפצת 'גרינטק' כ-15 דיסקים עם כ-150 שעות סיפורים חדשים. כל דיסק כ-12 שעות סיפורים ב-10 ש"ח בלבד", מוסיף דוד.

האם אנשים התנכלו או לעגו אליך בתחילת דרכך?

"בהתחלה כן. ואסביר מודע: הסיפורים שלי היו מיועדים לילדים, לכן כשסיפרתי והצגתי - התנהגתי בצורה ילדותית, גם בהופעות וגם בסרטים. כי כשאתה רוצה להצחיק ילד, אתה עושה פרצופים. ולכן היו אנשים שחשבו שהאישיות שלי היא ילדותית, ולכן גם לעגו לי. אבל אני שחקן, ומנסה להצחיק בדרכים הייחודיות שלי.

דוד החקיין בראיון ל'בחדרי'. צילום: ישי ירושלמי

דוד מוסיף בציניות: "ואם יש אנשים שבאמת חושבים שאני מוזר, אז סימן שאני באמת שחקן טוב...".

האם נתקלת בהתנגדויות רבניות לפעילויות שלך?

"לגבי הסרטים, בתחילת הדרך הרבנים הסכימו. אבל לאחר שעניין הסרטים נאסר על ידי חלק מגדולי ישראל - בהרבה מקומות, ובעיקר במוסדות חינוך, הפכתי לדמות לא חינוכית, ואף הופצו נגדי פשקווילים וחרמות שונות".

דוד מספר כי הוא שאל אז רב מה לעשות, והוא ענה לו: "טוב אלה שעושים - וטוב אלה שעושים נגד".

דוד מספר גם כי רב, מקובל גדול, אמר לו פעם: "אתה פרה אדומה - מטהר את הטמאים, אבל גם מטמא את הטהורים". והוא מסביר את דברי הרב: "סרטים, או סיפורים בסגנון מודרני - לבני נוער מסוימים זה הצלה רוחנית ולאחרים זה הידרדרות רוחנית".

בהמשך הראיון מספר דוד כי יש כאלה שלא אוהבים את הסגנון שלו, אבל אומר: "זה בסדר. זה לא מתאים לכולם. אני לא פרה לבנה - אני פרה אדומה".

האם עשית פעם חיקוי לבן אדם וקיבלת תשובות שליליות?

"ברוך השם, לא. רוב האנשים לא נפגעים מהחיקויים שלי".

מה הייתה התגובה הכי מעניינת שקיבלת על הביצועים שלך?

"הופעתי פעם בכפר חב"ד, בבית פרטי, והיו שני ילדים שנשפכו מצחוק. ממש נפלו מהכיסא. במשך 40 דקות של הופעה צחקו בלי-סוף. בסוף ההופעה האימא ניגשה אליי ואמרה: 'אנחנו מאמריקה והילדים שלי לא מבינים מילה בעברית...'. בקיצור, סייעתא דשמיא".

דוד מספר גם כי לפעמים הוא פוגש אנשים שאומרים לו: "בזכות הסיפורים שלך נשארנו בישיבה".

הוא מספר לנו גם מקרה מרגש שהתרחש ממש לאחרונה. "בערב ראש השנה האחרון התקשר אליי נער, ואמר: 'בזכות סיפור שלך שברתי את הסמארטפון שלי'".

"לפעמים", מספר דוד, "אני שומע על מקרים אחרים. משגיח בישיבה מסוימת סיפר לי: 'אצלנו בישיבה, שיחות מוסר הן הסיפורים שלך בטלפון, אבל הבעיה היא שהם שומעים מוסר עד השעה 2:00 בלילה, ולא קמים לסדר א'...".

האם אתה מופיע גם בפני מבוגרים?

"לפעמים בשמחות שבע ברכות, אבל האמת היא שאני פחות מתחבר לזה. ההופעות שלי מיועדות בעיקר לילדים בגילאי 6 עד 11. והסיפורים מיועדים לבני נוער מגיל 12 ומעלה. אגב, אפשר להוריד את הסיפורים חינם מהרשת. יש אתר רשמי בשם 'דוד החקיין' ומשם אפשר להוריד. בחור מוכשר בן 14 בנה את האתר בהתנדבות.

דוד מספר גם כי "האפקטים הקוליים שמלווים את הסיפורים, גם מבוצעים על ידי נערים מגיל 12 ומעלה, לרוב בהתנדבות. זה מה שמאפשר לי להפיץ אותם בחינם".

מה היה הקהל הכי גדול באירוע שהופעת בו?

"אני חושב בל"ג בעומר, בתהלוכה שמקיימת חסידות חב"ד, בה השתתפו מעל רבבת ילדים. זה היה פעם בכיכר השבת, ופעם בבני ברק".

האם אתה נתקל הרבה - ברחוב או בבית כנסת - בילדים וסקרנים שמבקשים ממך לעשות חיקויים?

"פעם, בתקופת הסרטים, הייתי מאוד מפורסם. הרבה עצרו אותי ובאמת עשיתי קולות וחיקויים. אך הפסקתי עם זה. בשנים האחרונות אני עונה לפונים: 'ברחוב אני 'דוד הפרטי'".

האם היום אתה עדיין מתעסק עם סרטים?

"כן. בשנתיים האחרונות בסרטי 'ניצוצות של קדושה'. כמעט מדי שבוע יוצא סרט בהשתתפותי. מדובר באתר יהודי עם תוכן מותאם לציבור החרדי. בשנים האחרונות אני כבר לא משחק ה'מוזר' וה'ילדותי', אלא יותר בתפקידים המרגשים והרציניים. השערות הלבנות בזקן משפיעים...".

איך עברת את תקופת הקורונה?

"תקופה נהדרת. קו הטלפון פרח. כי אנשים היו תקועים בבתים. ואני מודה לסינים....".

הרב מאזוז הזכיר אותך פעם בנאומו, האם קיבלת הרבה תגובות לאחר מכן?

"הוא הזכיר אותי ואמר שאני עושה חיקויים. והוא צחק. זה עשה לי טוב".

האם קיבלת תגובות מעוד גדולי ישראל?

"כן. קיבלתי עוד תגובות, שלשמח את ילדי ישראל זה חשוב. כשרבנים גדולים משבחים זה אכן נפלא, אבל כשאיש חינוך, שנמצא בקהל, משבח אותי - זה הרבה יותר מרגש ומחזק אותי. הרי הרב בעצמו לא באמת שומע אותי, אלא מקבל אולי ד"שים, אבל איש החינוך מקשיב לי בפועל, וכשהוא אומר 'זה טוב' - זה משמח אותי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!