י"ג חשון התשפ"ה
14.11.2024
עבודות הנגישות חשפו

מתחת לבית הכנסת העתיק נחשפה עיר רומאית עתיקה

התקציב הרב ששפכה ממשלת בריטניה על הנגשת בית הכנסת העתיק בלונדון מסתבר השתלם לה בצורה שלא חלמה עליה. עיר רומאית עתיקה נחשפה במהלך החפירות מתחת לפני הקרקע, כולל חפצים מאותה תקופה | גורל בית הכנסת לא ישתנה

מתחת לבית הכנסת העתיק נחשפה עיר רומאית עתיקה
ביהכנ"ס העתיק "שער השמים" צילום: באדיבות המצלם

200 אלף פאונד השקיעה ממשלת בריטניה בהנגשת הכניסה לבית הכנסת העתיק "שער השמים" שבשכונת בוויס-מרקס בסיטי של לונדון ובפיתוחו ושדרוגו, ואז נדהמו הפועלים לגלות עיר רומאית מתחת לבית הכנסת.

בין החפצים שנמצאו, תנורי-אבן, מטבעות, צלחות כפיות, ועוד, חשיפת הממצאים לא תשפיע על גורל בית הכנסת והעתיקות שנמצאו יוצגו לציבור במוזיאון בית הכנסת.

עבודות שיקום אינטנסיביות נערכות מזה תקופה בבית הכנסת העתיק "שער השמים" העומד על תילו זה למעלה משלוש מאות שנה בשכונת בוויס-מרקס בסיטי של לונדון, וכעת מחדש את פניו בסיוע ממשלת בריטניה שהשקיעה 200 אלף פאונד בפיתוח ושדרוג בית הכנסת והגישה אליו.

בית הכנסת שער השמים כיום.

אך בשבוע האחרון נרשמה תפנית לאחר שצוות ארכיאולוגים והיסטוריונים הצביעו על חשיפה מרתקת יחד עם גבאי בית הכנסת: עשרות חפצים עתיקים ומה שנראה כמו בנייה תת קרקעית של ממש מתחת לכל שטח בית הכנסת. מסתבר, שהשטח עליו הוקם בבית הכנסת היה חלק מהעיר הרומאית שעמדה כאן לפני לונדון הקיימת של ימינו. הצוות המקצועי הסביר כי לונדון הרומאית שוכנת על גדות נהר התמזה, והיוותה מקום התיישבות מרכזי במשך שנים רבות. הרומאים התיישבו בה לראשונה, וכינו אותה לונדיניום. גרעינה ההיסטורי של העיר הוא הסיטי של לונדון, היכן שבית הכנסת העתיק עומד, והוא שומר עד היום על גבולותיו מימי הביניים.

יישוב זה שרד שבע-עשרה שנים, ואז, שבט איקני-קלטי, שהונהג על ידי המלכה בודיקיאה כבש את היישוב והחריבו. העיר ההרוסה שבה וקמה לתחייה במהרה, ותוך עשור שגשגה והייתה למרכז סחר חשוב, עד שהייתה לבירת הפרוביניקיה הרומאית בריטניה. בשיא פריחתה, במאה השנייה, חיו בלונדון הרומאית כ-60,000 תושבים.

הרב משה שלום, הגבאי הראשי של בית הכנסת, מספר כי בין החפצים שנמצאו, תנורי-אבן, מטבעות, צלחות כפיות, ועוד. לדבריו "חשיפת הממצאים לא תשפיע על גורל בית הכנסת", הם הגיעו להסכם עם הרשויות כי גם אם יתבצעו עתה עבודות נוספות לחשיפת עתיקות, הם לא יעכבו את פתיחת בית הכנסת מחדש. בנוסף הוחלט כי העתיקות שנמצאו יוצגו לציבור במקום מיוחד בשטח מוזיאון בית הכנסת.

גם ללא העתיקות שנמצאו בית כנסת זה עתה, הבניין כולו הוא עתיק יומין, כפי שמספר הרב שלום: "יתכן ובבריטניה עומדים מבנים של בתי כנסת עתיקים יותר מבית הכנסת שלנו, שקיים גם הוא כבר למעלה משלוש מאות שנה, אולם הייחודיות שלו שלמרות שעברו שנים רבות כל כך, בהם הדורות הלכו וחלפו, בית הכנסת שלנו עדין פעיל. נערכים בו תפילות בשבתות ובחגים, ומתקיימים בו אירועים יהודיים במהלך השבוע".

הרב משה שלום מוסיף ומספר: "ההיסטוריה של בית הכנסת קשורה למעשה להיסטוריה של הקהילה הספרדית בלונדון. היה זה עוד בשנת תנ"ח כאשר התגבשה קהילה של יהודים יוצאי ספרד ופורטוגל בסיטי של לונדון, תחת הנהגתו של הגאון רבי דוד ניטו זצ"ל, מגדולי רבני צאצאי מגורשי ספרד, הרב ניטו עמד באותם ימים בראשם החץ נגד כת השבתאות, לצידו של בעל ה"חכם צבי" זי"ע, בעת הפולמוס הגדול שפרץ באמסטרדם סביב ספריו ושיטתו של השבתאי נחמיה חייא חיון ימ"ש. רבי דוד עמד לצידם של רבי משה חגיז וה"חכם צבי" כנגד עמדתה של הקהילה הספרדית באמסטרדם.

רוב אנשי הקהילה היו יוצאי קהילת יהודי ספרד ופורטוגל שבאמסטרדם, שלמעשה הגיעו לאמסטרדם לאחר גירוש ספרד, והמשיכו לתור אחר מקומות נוספים המתאימים להם לחיים יהודיים ללא פחד ומורא, וכך הגיעו גם ללונדון, והתגבשו לקהילה מאוחדת ומלוכדת. בתחילה היה להם בית כנסת קטן, ולאחר שהוא היה צר מלהכיל את כל המתפללים החליטו להקים בית כנסת חדש ומפואר.

"מכיוון שחברי הקהילה הגיעו מאמסטרדם שם היה ידוע בית הכנסת הפורטוגזי המפואר המכונה 'אֵסנוגה', שנבנה לא הרבה לפניו, ביקשו חברי הקהילה להקים בית כנסת דומה, ואכן לחלקים מבית הכנסת, בעיקר החלק הפנימי שלו, יש דמיון די משמעותי ל'אֵסנוגה' באמסטרדם, ומי שביקר שם יכול למצוא קווי דמיון משותפים, כמו ארון הקודש ונברשות הנרות ואף ספסלי בית הכנסת הגיעו מאמסטרדם והם הספסלים הישנים לאחר שבאמסטרדם הוחלף הריהוט".

יצוין כי בית הכנסת הושלם בשנת תס"ב. ומעניין הוא שלמעט הגג אשר נהרס בשריפה בשנת תצ"ח ותוקן בשנת תק"ט, המבנה כפי שהוא נראה היום עומד כך מאז היווסדו לפני 300 שנה. בכל אותם מאות שנים הוא לא נפגע, וגם לא שופץ בצורה כזאת ששינוי את המבנה המקורי שלו, וזה דבר יוצא דופן בבתי כנסת שקיימים שנים רבות כל כך.

הפריט הבולט ביותר בבית הכנסת הוא ארון הקודש העשוי כולו מעץ אלון, שבע מנורות נחושת תלויות בתקרת בית הכנסת, והן מסמלות את שבעת ימי השבוע. הגדולה שבהן - תלויה מעל הבימה, והיא מייצגת את יום שב"ק. בנוסף, בבית הכנסת כולו שנים עשר עמודים, המסמלים את שנים עשר שבטי ישראל, והם גם תומכים את עזרת הנשים שבקומה העליונה.

שני מושבים בקדמת בית הכנסת שמורים לחשובי הקהילה. המושב השלישי המצויד בהדום, היה שייך במקורו לסר משה מונטיפיורי שהיה מחברי הקהילה, ושמו עדיין רשום בלוחית נחושת על גב המושב. על ספסל זה יושבים רק אורחים נכבדים ביותר, אורחים מבית המלוכה וראשי ממשלת אנגליה כאשר הגיעו לציון אירועים כאורחי בית הכנסת.

שער השמים רומא העתיקה חפירות לונדון בית כנסת

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}