הרב יורוביץ': תשובה – לשוב אל טבענו האמיתי
כמדי שבוע, הרב שאול יורוביץ' מתבונן לעומק באקטואליה היהודית ושולה מתוכה מגוון עצות לעבודת המידות והתמודדות עם מכשולים • "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא... וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ"
- הרב שאול יורוביץ'
- י"ח אלול התשפ"א
אנו עומדים כעת בימיה האחרונים של השנה החולפת לה תיכף מבלי שוב, לקראת שנה חדשה – התחלה חדשה, בימים אלה כולנו משתוקקים לשנה טובה – שינוי לטובה, למרות זאת מניסיון של שנים אנו יודעים שחלק מאיתנו לא יצליחו לממש רצון טהור זה, כמובן שלא נוכל ביריעה קצרה זו להתייחס למכלול הסיבות המעכבות בעד האדם כשהוא מחפש שינוי, בכל זאת ננסה להתייחס לאחת מהכשלים הנפוצים ביותר.
לעתים קרובות כאשר אנו זוכים לרוח טהרה ממרום, התשוקה הזו במקום שתוביל אותנו לעשות שינוי עמוק היא מכוונת ומתועלת לשינוי הנסיבות החיצוניות או למצער לשינוי המעשים החיצוניים, אנו מסתפקים בקבלות מעשיות על עצמנו או לחילופין אנו מבטיחים לעצמנו לשנות את נסיבות חיינו כאילו שהדברים תלויים בהשתנות המצב החיצוני, זו שגיאה גדולה. עלינו לדעת בצורה חד משמעית שהליך זה נועד לכישלון מראש, שהרי אין זה ביד האדם, ובנוסף גם אם ישתנו הנסיבות, זה רק יעורר אתגרים והתמודדויות חדשות. שינוי מתרחש רק בתוך נפשו של האדם.
איש אחד שעשה שינוי דראסטי בחייו, מן הקצה אל הקצה, ושמו 'רבי אלעזר בן דורדיא' עמד על עיקרון זה במלוא ההכרה, וממנו נלמד. מספרים חז"ל: כשהתעורר לשוב לאחר שהיה שקוע בחטא בכל כוחותיו "הלך וישב בין שני הרים וגבעות אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים... שמים וארץ בקשו עלי רחמים... חמה ולבנה בקשו עלי רחמים... כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים... ולא נענו לו. אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא..." (עבודה זרה יז.)
מתחילה חשב שהשינוי הפנימי יתרחש כתוצאה משינויים חיצוניים, ועל כן ביקש מהם לבקש עליו רחמים, אך ברגע שקלט שכל זה לא יעלה ולא יוריד, ו'אין הדבר תלוי אלא בי', זה היה רגע של הארה, ומכוח זה נולד מחדש. הוא הבין את גדולת נשמתו 'אין הדבר תלוי אלא בי'.
מקרא מלא דיבר הכתוב "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא... וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ" (דברים ל יב-יד) השינוי יתכן רק בתוכך פנימה.
מחד, זה מחייב את האדם לחשב את חשבון נפשו ולהסתכל עמוק פנימה, אך מאידך זה גם מקל מאוד, לא מוטל עליו לטפס אל גבהים חדשים ונשגבים כי אם לחפש אחר טבעו האמתי המצוי בתוך נפשו.
רבי נחמן מבאר (תורה לה) דַע כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לָשׁוּב אֶת הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם - חזרה אל השורש, כלומר תשובה משמעה התחברות אל מציאותינו האמיתית, ואין בה תוספת או השתנות אלא חזרה למקומנו האמתי. ועל כן 'תשובה קדמה לעולם', השינויים והעיוותים נוצרו מן העולם, והתשובה היא ההתנערות מהם בהידבקנו אל שורשנו וטבענו האמתי.
המחסום העיקרי המונע מן האדם לחזור ולדבוק בשורשו, הוא ההתייחסות למציאות החיצונית הנוכחית החולפת שלו, כאילו היא זהותו האמיתית. ה'תשובה' – יכולת ההשתנות היא בסיס הקיום היהודי.
מסופר על צדיק אחד שרצה ללמוד את משחק השחמט, אך כשאמרו לו שאחד הכללים הוא שאי אפשר להתחרט אחרי מהלך, אמר, אם כך איני חפץ בכך שהרי אין זה משחק יהודי, אצלנו תמיד אפשר להתחרט.
מצב זה שהאדם תקוע ב'דמות' החיצונית הנוכחית שלו ומזדהה עמה, ואינו מודע למלוא גדלות נשמתו, מתוארת בכתובים כקשיות עורף וערלות לב – תקיעות וחוסר גמישות, ב' תכונות אלה מזוהים תמיד עם החטא.
ולעומת זה הבסיס לתשובה וליכולת השתנות מפרש הכתוב וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד אדרבה וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה. רכות הלב ורוח ההתחדשות, הם המנגנון הנפשי הפנימי המאפשר את ההשתנות וההתקדמות, שהרי גם לאחר נפילה ישנה גמישות ורכות להקשיב, להפנים, ולהשתנות.
לתגובות [email protected]
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות