חשש כבד: בתוך שבועות ישראל תתמודד עם הצפות חמורות

חשש כבד שאחרי השריפות יגיעו השיטפונות. ד"ר נח וולפסון, מנכ"ל חברת החיזוי מטאו־טק נתן לאחרונה תחזית לפיה טמפרטורת מי הים התיכון הגבוהה באופן ניכר מהממוצע תגרום לגשמים עזים ועוצמתיים מן הרגיל בסתיו. ועם המשקעים מגיעים השטפונות שדו"ח מבקר המדינה מחודש יוני קבע מפורשות שישראל אינה ערוכה להם.

בשני החורפים האחרונים טבעו למוות שבעה בני אדם בשיטפונות. חוץ מאובדן חיי אדם, נזקי עיריית נהריה מאירוע הצפה בודד בינואר 2020 נאמדים ב־70 מיליון שקל.

החורף ההוא הסב גם נזקים במיליונים למטוסי חיל האוויר בחצור, והתביעות המשפטיות נגד גורמים שלטוניים בגין הצפות מצטברות למאות מיליוני שקלים. יש כל כך הרבה דברים שאפשר וחייבים לעשות אחרת. כך מדווחת הבוקר אילנה קוריאל ב'ידיעות אחרונות'.

בעיה חמורה ביותר נוגעת לאופן התכנון והבנייה בישראל, שאינו מתחשב בצורך הקריטי בשטחים פתוחים לחלחול גשמים. השטח הבנוי באגן האיילון גדל ב-30 שנה האחרונות ב-40 אחוז, והמסילה הרביעית באיילון נבנית עם פתרונות ניקוז חלקיים ביותר. גם יבנה ואשקלון מתרחבות על חשבון שטחים פתוחים וללא אלטרנטיבה. אפילו נהריה ממשיכה להתפתח בלי להתחשב בגעתון שזורם דרכה וצפוי לעלות שוב על גדותיו.

בעיה נוספת בכל הנוגע להיערכות לשיטפונות היא שהחלוקה בין 11 רשויות הניקוז לרשויות המקומיות לא ברורה, והדבר גורם לתקלות ולוויכוחים. "זה נופל בין הכיסאות", אומרת רחלי קולסקי, מנהלת תחום המים במינהל התכנון ל'ידיעות אחרונות'.

ההיערכות לשיטפונות היא חלק מההיערכות לשינויי האקלים, אך רבות מהרשויות נותרות מאחור. הערים החזקות תל־אביב, אשדוד, באר שבע כבר הכינו תוכניות עבודה והחלו בשינויים, אמנם קטנים, בשטח. יתר הרשויות נעזבו לנפשן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!