הרב שאול יורוביץ': שלבים שונים בקשר; מיראה ילדותית ליראה תכליתית
כמדי שבוע, הרב שאול יורוביץ' מתבונן לעומק באקטואליה היהודית ושולה מתוכה מגוון עצות לעבודת המידות והתמודדות עם מכשולים | השבוע: כיצד נזכה לעלות מיראה ילדותית ליראה תכליתית?
- הרב שאול יורוביץ'
- כ' אב התשפ"א
פרשתנו היא המשך תוכחת משה רבנו לעם ישראל, הוא מזהיר אותם על שמירת מצוות ה' באופן כללי, כמו כן הוא מוסיף ומציג בפניהם פעם אחר פעם את ההשלכות החיוביות אם ילכו בדרך הישר והתוצאות הקשות אם לא ישמרו, אך אחד החידושים המרכזיים בדבריו הוא שבנוסף למצוות עצמן הוא דורש מישראל שוב ושוב את עבודת הלב שהן היראה והאהבה, רק בפרשתנו הוא חוזר על כך ג' פעמים.
"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים"
"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"
אם על פי תורת הנגלה 'אהבה ויראה' הן מצוות תדיריות עיקריות וחשובות כשלעצמן, הרי שתורת הפנימיות רואה בהן ממש את היסוד והבסיס לקיום כל התורה, עד כדי כך שבתיקוני הזוהר נאמר "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא" [תורה ללא יראה ואהבה אינה עולה למעלה].
בכל זאת למרות חשיבותן הגדולה האדם מתקשה לעסוק בהן באופן יומיומי, אחד המחסומים היא ההיכרות המוגבלת שיש לנו עם הדרגות השונות שלהן ומכך נגזרת חוסר הידיעה איך לנווט בהן, איך להסתגל לדלג מדרגה לדרגה לפי המצב הנוכחי של האדם, יתר על כן לעתים מרגיש האדם פחיתות כלשהי לעבוד את ה' מתוך יראה חיצונית – יראת העונש, זה לא מתיישב בליבו, אך אל הפנימית יותר הוא עדיין לא הגיע ונמצא קרח מכאן ומכאן.
לכן ננסה להציג בקצרה את השלבים השונים של היראה והאהבה, ננסה לראות את המניעים השונים שלהן מלמטה למעלה, וכך נראה איך הם קומה אחת שלימה וקשורים זה בזה.
פנים רבות לה ליראה וכמוה לאהבה הן נפרטות לבחינות רבות מספור, בכל זאת כפי שמתבאר בספרי העבודה ניתן לסווג אותן לשלוש בחינות עיקריות מלמטה למעלה.
א. יראת העונש
ב. יראת חטא
ג. יראת הרוממות
נבארם:
'יראת העונש' משמעותו הרחבה היא חשש מתוצאה עתידית שלילית, במובן זה העונש יכול לכלול הסתבכויות בעולם הזה או בעולם הבא ואפילו מצפון שיציק לו ברבות השנים, כל זה נכלל בקטגוריית 'יראת העונש', מכיוון שאלו דברים עתידיים שיתרחשו כתוצאה ממעשהו הרע הנוכחי, החטא עצמו אינו חמור דיו בעיני בכדי להפרישו ממנו אלא התוצאה העתידית. לכך שלב זה הוא החיצון ביותר מכיוון שבדרגה זו אין האדם חושש מעצם החטא אלא ממה שייגרם כתוצאה מכך.
'יראת החטא' היא הדרגה העליונה יותר, בשלב זה האדם השכיל להבין את חומרו של החטא, ולכן במקום לחשוש מההשלכות העתידיות של מעשהו הוא חושש הרבה יותר מהחטא עצמו, המעשה הנוכחי מעסיק אותו הרבה יותר מהתוצאה העתידית.
'יראת הרוממות' משמעו לירא מה' עצמו, כלומר במקום לעצור ביראת החטא, האדם מעמיק עוד ומכיר את גריעות החטא לא רק מצד פחיתותו של החטא עצמו אלא מצד שהחטא מרחיקו מבוראו, וריחוק זה מפחידו הרבה יותר מהחטא עצמו.
ביתר ביאור: כל מצווה או אזהרה של ה' מורכבת מג' חלקים א. השי"ת המצווה עצמו. ב. הציווי. ג. האדם המקיים. בדרגה התחתונה ביותר האדם רואה בעיקר את עצמו ולכן היא ירא ממה שייגרם לו אם יעבור על הציווי, זוהי יראת העונש. כאשר הוא מתפתח יותר ושם לב לחומרת החטא עצמו הרי הוא גדל ומגלה בקרבו את יראת החטא, בשלב זה הוא רואה את הציווי עצמו במרכז, אך עדיין ה' המצווה אינו מרכזי דיו. כאשר הוא זוכה להכיר את מקור מוצא המצווה שזה רצונו של ה' ומשיג את גדולתו יתברך , או אז גם המצווה עצמה עיקר חשיבותה הוא מצד שזה רצון ה', זהו יראת הרוממות.
כל המנגנון הזה נכון באותה מידה ביחס לאהבה, היא מתחילה באהבת התוצאה ומשם לחיבור עצמי אל הדבר ועד החיבור השלם אל מקור הדבר בהקב"ה.
ננסה לקרב את הדברים עוד יותר אל השכל באמצעות משל פשוט, הדבר דומה לילד קטן שאימא שלו מלבישה אותו יפה לקראת יציאתם לאירוע חגיגי כלשהו, לפני יציאתם לדרך האימא מזהירה אותו לבל יתלכלך בדרך בכדי שיגיעו לאירוע נקיים ומצוחצחים, בעוד הילד קטן מאוד הרי שאין לו מוטיבציה לא להתלכלך, אדרבה הוא מעדיף לקפץ במים, לכן האימא תמצא עונש כלשהו, היא תגיד לו שאם יתלכלך הוא לא יישאר באירוע וכדומה, זה מקביל ליראת העונש. כאשר הילד גדל והכרתו מתרחבת, הוא לא רוצה להתלכלך מצד העניין עצמו, הוא רוצה להישאר נקי, זה מקביל ליראת חטא. בהמשך כשהוא גדל יותר ובא עם אימא שלו לאיזה מקום עיקר כוונתו היא שאימא שלו תשמח ותתכבד, זה מקביל ליראת הרוממות.
יש לדעת שכאשר היראה העליונה מתעוררת אין זה אומר בהכרח שהדרגה התחתונה נעלמת אלא שהתעוררה בחינה פנימית יותר, ובכך הדרגה התחתונה פחות דומיננטית.
לפי מה שהוסבר יוצא שבעצם שלושת היראות האלו חד הן והן מתפתחות זו מזו, שהרי ההעמקה בתוך היראה התחתונה מובילה את האדם ליראה העליונה יותר, לכן יש לדעת שגם כאשר האדם מצוי בדרגה נמוכה יותר וכל מה שיש לו כרגע היא היראה החיצונית יותר, יוכל לבוא ממנה אל הדרגה הפנימית יותר.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות