המציאות היא כי בקצב הזה יהיו פה מאות חולים קשים
הדרך שבה מתנהלת מדינת ישראל מול הגל הרביעי של הקורונה מעידה יותר מכל על קושי בהפנמת המציאות. המסקנה המצערת מאירועי השבועות האחרונים היא שבדיוק כמו ילדי ישראל אחרי שנה וחצי של מגפה, גם אנחנו המבוגרים לא למדנו כלום
- יענקי פרבר
- י"ז אב התשפ"א
- 2 תגובות
הציבור, שחלקו עוד לא התאושש משנת הסגרים, משווע לתחושה של נורמליות – לעבוד, לנפוש, לבלות. אך בה בעת הוא מצפצף על כללי הבטיחות הפשוטים ביותר, שהיו מאפשרים לו לשמר את כל אלה במחיר אישי זניח. זאת מתוך אמונה הזויה שהוא דופק את המערכת, ולא קולט, אלוהים יודע למה, שהראשון שייפגע כתוצאה מההתנהגות המופקרת הקולקטיבית הזו וישלם, שוב, מחיר כואב – זה הוא עצמו. כך כותבת הבוקר שרית רוזנבלום ב'ידיעות אחרונות'.
גם שרת החינוך, הד"ר יפעת שאשא ביטון, עוד לא הפנימה את האחריות האדירה המוטלת עליה. נגיף אלים המתפשט בקרב ילדים הוא לא כלי ניגוח רגיל במשחק כוחות פוליטי. המתווה המחופף והרשלני שפירסמה אתמול לחזרה ללימודים, שאומר בגדול ששנת הלימודים תיפתח כמעט כמו כל שנה אחרת, לא רק שלא יעלים את הנגיף, אלא יגרום לכך שעשרות, אולי מאות אלפי ילדים שיידבקו ויסבלו מהשלכות המחלה לטווח ארוך יהיו חקוקים לנצח נצחים ברזומה הפוליטי שלה, שלא לומר על מצפונה. כך מזהירה שרית רוזנבלום ב'ידיעות אחרונות'.
התחלואה, שעד לאחרונה הורגשה רק באזור מרכז הארץ, מתחילה לגלוש עכשיו גם לצפון ולדרום. בקצב הזה תוך שבועות ספורים יהיו כאן אלפי מאומתים ביום, ומאות חולים קשים חדשים. זו לא הערכה וזו לא השערה, זו המציאות המרה. במצב הקיים זה פשוט לא יכול להיות אחרת.
"בשלב זה" כותבת רוזנבלום, "אפשר לומר במידה רבה של ודאות כי הסיכוי של מחוסנים להפוך לחולים קשים נמוך משמעותית מאלה שלא התחסנו, ולכן החיסון עדיין מומלץ בחום לכל מי שהיסס עד היום".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות