הדיילים חסרי אונים מול הסירוב לעטות מסיכות

אכיפת כללי הקורונה בישראל היא לא פשוטה כשלעצמה, ומתברר כי בשמיים היא הופכת אפילו סבוכה יותר. דיילים מכלל חברות התעופה בישראל סיפרו על התסכול שהם חשים מכך שאין להם סמכות לקנוס נוסעים המסרבים לעטות מסכה, ועל ההליך הסבוך הנדרש מהם במקרה שבו הם רוצים למלא דו"ח על נוסע סרבן. את הדברים מפרסם הבוקר שמעון יעיש ב'ישראל היום'.

אגב, מתברר כי מדובר בבעיה עולמית: גם בחברות תעופה זרות דיילים לא מורשים לתת קנסות לנוסעים, אך בחלקן יש אפשרות לרשום את שמות הנוסעים, לא להעלות אותם לטיסת המשך, לסמן אותם לעתיד ועוד.

ג', דייל באחת מחברות התעופה הישראליות, מספר כי: "יש לא מעט נוסעים שחושבים שהם חכמים יותר מכולם, הם מספרים שהם התחסנו, שהם לא מפחדים ושהם לא מוכנים לעטות מסכה".

ג' ממשיך ומפרט עד כמה ידיו כבולות בנושא: "אם אני רוצה להתמודד עם זה, אני צריך למלא דו"ח באורך של ארבעה עמודים. מדובר בדו"ח שבו אני צריך לראיין עדים שיעידו על כך שהנוסע לא עטה מסכה, לקחת ממנו פרטים, למלא טפסים ארוכים במשך כרבע שעה לפחות, ולפעמים גם יותר, ורק אז, אנחנו מגישים את זה לרת"א (רשות התעופה האזרחית) והם שוקלים אם להגיש דו"ח".

התוצאה, באופן לא מפתיע, עגומה. "אני עדיין לא שמעתי על מישהו שקיבל דו"ח בסופו של דבר. יותר מכך, אני לא מכיר דיילים שמילאו את הדו"ח הזה עד הסוף כי הוא מאוד מסורבל ומעייף, גם אני ויתרתי אחרי שניסיתי ופשוט הפסקתי באמצע".

א', דיילת בחברת תעופה ישראלית אחרת, מספרת גם היא על התסכול בהתמודדות מול המצב: "אם מדובר במקרה של אלימות או סיטואציה מסוכנת, אז הטייס יכול להנחית את המטוס, להזמין משטרה ולטפל במקרה ביד קשה, אבל פה? על מסכה? אף אחד לא יעשה את זה, אם זה היה ככה אז היו מחכות משטרות להרבה טיסות שנוחתות בארץ".

יודגש כי כל הדיילים שעימם שוחחנו מציינים כי חל שיפור משמעותי בנושא וכי רוב מוחלט של הנוסעים עוטים מסכות. עם זאת, יש ציבור מסוים אחד שבו שיעורי הסרבנות בולטים. מדובר בעיקר בצעירים בטיסות ליעדי נופש קרובים ובטיסות הפנימיות לאילת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!