כורדיסטן העיראקית: החוקר חוגג את ההיסטוריה היהודית באזור

במשך יותר מ-27 מאות התגוררו יהודים באזור סביב ארביל, בירת המדינה הכורדית העצמאית למחצה, לאחר שהייתה ביתם של קהילה יהודית של עשרות אלפים. אזור כורדיסטן והאזור הרחב יותר של צפון עירק הוא לדעת רבים, גם מקום קבורתם של הנביאים נחום ויונה.

ארביל הייתה פעם בירת הממלכה היהודית לאחר שהלני ובנה המלך מונבז התגיירו בשנת 30 לספירה, היא סייעה לעניי עם ישראל ותרמה לבית המקדש השני.

אולם כיום לא נותרה קהילה יהודית ילידית. יחד עם שאר יהודי עירק, רוב היהודים הכורדים עזבו בשנות החמישים בלחץ הממשלה בעקבות הקמת מדינת ישראל.

לוי מאיר קלאנסי, יליד לוס אנג'לס שהה בשנים האחרונות בארביל, הקדיש את זמנו לחידוש סיפורו היהודי של המקום ולהצגת המגוון האתני של האזור.

לשם כך הוא שהה שנים באיסוף חפצים יהודיים - כיום יש לו יותר מ -700 חפצים יהודיים מהאזור וממקומות אחרים בעירק לתערוכה שכותרתה "מוזיאון שלנו".

קלאנסי ביקר לראשונה באזור כורדיסטן בגיל 19 בשנת 2010, לאחר שהתאהב בהיסטוריה הארכיאולוגית של האזור כסטודנט באוניברסיטת UCLA, שם למד ביולוגיה מולקולרית. התשוקה שלו להיסטוריה ותרבויות עתיקות רק הלכה וגברה, ואחרי הלימודים הוא עבר לכורדיסטן, קנה בית ומצא עבודה כמהנדס תוכנה. עירק הייתה ביתו במהלך השנים האחרונות של הפלישה לארה"ב, כמו גם עלייתו ונפילתו של דאעש. ולמרות שהוא יכול לשמוע ואף לראות, מדי פעם, את האלימות מרחוק, הוא הרגיש שם בטוח יחסית. כך מדווח אתר Forward.

אחרי כמה שנים באזור, החליט קלנסי לערוך סיורים בעיר העתיקה של ארביל ובמוזיאון ההיסטוריה המקומי. עכשיו הוא מתכנן הקמת המוזיאון, למרות המתיחות בקרב תושביה הנוכחיים, ההיסטוריה והמורשת של האזור הם אוצר השייך לכל שלל קבוצותיו האתניות והדתיות. זה כולל את הקהילה היהודית הגולה - המוקד הראשון בפרויקט שלו.

ככל שהאירועים שלו הפכו פופולריים יותר, החל קלאנסי לרכוש פיסות היסטוריה מקומית, מתצלומים מקוריים של משפחת המלוכה היזידית, וכלה בספרים יהודים שפורסמו בבגדאד.

הוא אומר כי "דבר אחד הוא להסביר כיצד יהודים עירקים חגגו את חג הפסח, אך דבר אחר לעשות זאת עם הגדה שהודפסה בבגדאד, שעדיין נושאת את כתמי היין, עם מכתבים שנכתבו בין יהודי עירק".

על אף שהוא אסף ספרים וחפצים יהודיים, קלאנסי מסרב לקנות אותם מסוחרים בעיראק עצמה מחשש שאולי נבזזו מהקהילה היהודית שנמלטה בשנות החמישים. במקום זאת הוא אוסף חפצים מבריטניה, ישראל ומקומות אחרים שבהם סביר יותר שהקהילה היהודית מכרה אותם ברצון.

באמצעות עבודתו ההיסטורית הגיע לוי קלאנסי לידיעת הממשלה האזורית הכורדית. לאחר ששחרר את מוסול ואת האזור שמסביב לדאעש בשנת 2017, התחיל הצבא הכורדי ה-KRG בעבודות שיקום על קברו של הנביא נחום, כיום על חורבות נינוה ניצבת העיר העירקית המודרנית מוסול.

הוא מצפה ליום שבו ניתן יהיה לאסוף את הממצאים האלה למוזיאון בו יבקרו אנשים המתגוררים בכורדיסטן העיראקית וגם תיירים יהודים ולא יהודים. "זה החלום שלי. אני בטוח שזה יקרה אני אחסוך את הכסף, אקנה את האדמה ואקים את השטח" אמר. "אין לי בכלל ספק".

ל'בחדרי חרדים' אמר לוי מאיר קלאנסי, "אני כל כך מתרגש לראות שאתם מתעניינים בסיפור שלי, מלבד היהודים הכורדים בעולם, באמת היה קשה למצוא בישראל עניין במוזיאון שאני מקים, כיוון שהרבה מהישראלים לא יודעים על אזור כורדיסטן, או יש להם דעות שליליות, מכיוון שהיא חלק מהעולם האסלאמי, אבל המוסלמים הכורדים אוהבים את ישראל".

החיים היהודים בכורדיסטןצילום: מתוך הפייסבוק של לוי מאיר קלאנסי

החיים היהודים בכורדיסטןצילום: מתוך הפייסבוק של לוי מאיר קלאנסי

החיים היהודים בכורדיסטןצילום: מתוך הפייסבוק של לוי מאיר קלאנסי

החיים היהודים בכורדיסטןצילום: מתוך הפייסבוק של לוי מאיר קלאנסי

החיים היהודים בכורדיסטןצילום: מתוך הפייסבוק של לוי מאיר קלאנסי

החיים היהודים בכורדיסטןצילום: מתוך הפייסבוק של לוי מאיר קלאנסי

החיים היהודים בכורדיסטןצילום: מתוך הפייסבוק של לוי מאיר קלאנסי

החיים היהודים בכורדיסטןצילום: מתוך הפייסבוק של לוי מאיר קלאנסי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!