"אכילה רגשית": מה כבר אפשר לעשות כשלחוצים חוץ מלאכול?

המושג 'אכילה רגשית' הוא רחב ממדים, לפעמים באמת ולפעמים כי נוח לי לתת כותרת והגדרה לפעולה שהיא נעשתה ברגע של חלישות, כאילו זה ינחם אותי שיש לזה שם.

לא שאני מזלזלת, כמוני כמוך, סביר להניח שאם הבת שלי תבכה ולא תירגע אז אני יבטיח לה משהו טעים, או אם אקבל קידום בעבודה אבחר לחגוג עם המשפחה במסעדה "שווה".

כשחברתי תחוש בעצב אגיע לבקרה וכמובן לא אשכח להביא גלידה. שבתות, חתונות, בריתות, סעודות מצווה וכו'. נולדנו לתרבות "האכילה הרגשית"

זו מציאות, כי האוכל הוא דבר כייפי שעושה לנו טוב ונמצא בחיים שלנו, אנחנו תמיד חוגגים איתו, הוא מסמל מועדים ואפילו אבני דרך בהיסטוריה שלנו,

אני לא מתעלמת בכלל מקיומו והוא עניין משמעותי בהחלט אבל בואי לרגע נחשוב על מעשים קטנים שיובילו לשינוי גדול ולתפיסה פרופורציונאלית.

את הפתרון המלא והאבחון הנכון באמת אין לי, אני רק יודעת שלאורך שנים לקחתי את המושג "אכילה רגשית" כי היה לי נוח, זה הרגיע אותי והיה לי תרוץ.

היום, לאחר תקופה שחשבתי על זה לא מעט, לקח לי זמן להודות בזה, והחלטתי כי כאשר אני חשה עצובה אני נצרכת לחיבוק, או כאשר אני מעוניינת לחגוג הצלחה מסוימת, אני אפנק את עצמי במתנה כגון ספר קריאה מהנה, קרם, בגד או כל דבר אחר שישמח אותי ולא ימלא את הבטן.

היום, בילוי זוגי יכול להיות כיציאה לצעדה יחד באוויר הפתוח, עם שיחה טובה ועמוקה, וכן גם ארוחה מושקעת, מושקעת באיכותה.

חלק חשוב נוסף באכילה הרגשית היא ההתמודדות שלנו מול לחצים, פחדים ושפע של רגשות שלילים ואז האכילה באה על מנת לטשטש את אותו הרגש,

מה שבאמת נוצר, זהו תסכול מאותה אכילה ללא שליטה, לכן במצבים אילו חייבים לפתח שריר וכמו שריר בונים אותו לאט אך ביסודיות.

כאשר זיהינו את הלחץ מטפס וגובר, זה הזמן לנשום ולהזכיר לעצמי שיש כאן סיטואציה שאני יכולה להתבונן מהצד ולהרגיע אותה, אני יכולה לשים אל מול עייני סיטואציה דומה בזמנים רגועים ולהזכיר לעצמי שלא היה בזה תועלת אם רק הייתי עוצרת ונושמת.

הפעולות הקטנות והשינויים שנבחר לעשות בתזונה, במחשבה, הם אלו שישחררו אותנו ונרגיש בנות חורין רגישות, רגשניות, ועומדות זקוף מולה "האכילה הרגשית".

מאת: דנה גיל, מאמנת לאורח חיים בריא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!