שאל את הרב: קיצור הלכות תשעה באב שחל במוצ"ש

א. סעודה מפסקת: מה יאכל בה, איזה סוגי מאכלים וכמה:

בסעודה מפסקת שאוכל קודם כניסת הצום יכול לאכול בה בשר ודגים ולשתות יין ואין צורך להימנע משום מאכל כיוון שאכילתו היא בעיצומו של יום השבת

ב. זמן סיום סעודה מפסקת:

יזהר לסיים סעודה מפסקת קודם השקיעה ולא כמו כל שבת שגומרה בלילה.

ג. בירך ברהמ"ז לסעודה מפסקת ושוב רוצה לאכול:

אף אם סיים הסעודה ובירך ברכת המזון יכול עוד לאכול או לשתות כל זמן שלא שקעה החמה.

ד. אימתי זמן חליצת המנעלים:

לאחר ששקעה החמה, למעשה חלים עלינו כל חמשת העינויים הנאמרים בצום זה. לכן יש לו לחלוץ מנעליו וילבש נעלי בית שאינם עשויים מעור, או נעלי בד המתאימים ליום תשעה באב.

ה. תפילת ערבית מאוחרת בליל תשעה באב:

מאחרין תפילת ערבית כדי שתצא השבת ויוכל כל אדם להחליף בגדיו לבגדי חול ולבא לבית הכנסת עם בגדי חול כדי לישב ע"ג קרקע ולומר קינות תשעה באב.

ו. היכן יברך ברכת מאורי האש:

הואיל ויש חיוב לברך על הנר בכל מוצאי שבת, גם השנה לאחר שיצאה שבת ידליק נר ויברך עליו מאורי האש ויפטור בזה את כל בני ביתו הנמצאים לידו כמו שעושה בכל מוצאי שבת.

ז. הבדלה מוצ"ש:

השנה אין מבדילים על הכוס כיוון שאסור בשתיה, אלא מבדילים בתפילה באמירת אתה חוננתנו.

ח. עשיית מלאכה קודם תפילת ערבית:

מי שעדיין לא התפלל ורוצה לעשות מלאכה כגון להדליק אור, יאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול ואח"כ יעשה מלאכה.

ט. ברכת הבשמים במוצ"ש:

השנה אין מברכים על הבשמים במוצאי שבת מפני התענית.

י. יולדת או חולה אימתי יבדילו על הכוס:

מי שיש בביתו יולדת או זקן שצריכים לאכול ואינם צמים, אומר לו סדר ההבדלה ויקבץ את כל בני ביתו לשמע הבדלה זאת ויוצאים י"ח  כולם בהבדלה זו, ואת הכוס תשתה היולדת או הזקן, ואם אינם יכולים לשתות יתן הכוס לקטן.

יא. הבדלה במוצאי הצום, כיצד:

מי שלא הבדיל במוצאי שבת כיוון שלא היה אצלו יולדת וכיוצ"ב, צריך להבדיל על הכוס במוצאי התענית דהיינו מוצאי יום ראשון, ויאמר רק ברכת הגפן וברכת המבדיל בין קודש לחול וכו'. ללא בשמים וללא נר.

יב. יולדת האם פטורה מן הצום

יולדת שלא עברו שלושים יום מלידתה ואינה חשה בטוב, אלא חלשה ביותר מחמת הלידה אינה צריכה לצום וטוב שתעשה שאלת רב.

יג. ישיבה ע"ג קרקע בבית הכנסת ומה הדין בבית:

יש הנוהגים לישב ע"ג קרקע גם בישיבתם בבית ממש כאבל. ויש הנהגים שרק בבית הכנסת יושבים ע"ג קרקע, וכל אחד יעשה כפי מנהגו. וכל ישיבה זו היא עד חצות היום.

יד. סידור ושטיפת הבית ביום תשעה באב:

יש להיזהר להיות באבלות דהיינו לא לסדר הבית ולא לשטוף הבית עד סוף היום דהיינו מוצאי התענית. ולא כאותם הטועים שמחצות ואילך מסדרים הבית ויוצאים לטייל.

טו. נסיעה לכותל המערבי ביום תשעה באב:

מי שרוצה לילך ולומר קינות וספר איוב בשריד בית מקדשנו בכותל המערבי, מותר לו לעשות כן. אבל לא יעשה כן בכוונה כדי שיעבור היום בהיסח הדעת.

טז. אכילה במוצאי הצום הצום קודם הבדלה:

במוצאי הצום אסור לו לאכול עד שיבדיל על הכוס כאמור.

יז. מוצאי הצום: כיבוס, תספורת, אכילת בשר, שתיית יין ורחיצה:

מעיקר הדין במוצאי הצום אין כל הגבלות הן לעניין אכילה והן לעניין תספורת או כיבוס ורחיצה. אולם כתב השו"ע שמנהג כשר שלא לאכול בשר ולא לשתות יין עד מוצאי עשירי דהיינו עד יום שני בערב. ובעניין הזה ישנה מחלוקת בין הספרדים והאשכנזים, לדעת בני ספרד הרל מותר מלבד אכילת בשר ושתיית יין והוא עד מוצאי עשירי. ולדעת בני אשכנז הכל אסור דהיינו גם כיבוס, תספורת ורחיצה. אולם עד יום העשירי דהיינו יום שני עד חצות היום, וכל אחד יעשה כפי מנהגו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!