כלי הנגינה הציל את חייה: ניצולת אושוויץ הלכה לעולמה

"אסתר בז'רנו מתה בשלווה בשעות המוקדמות של יום שבת בבית החולים היהודי בהמבורג", כך דיווחה סוכנות הידיעות הגרמנית dpa.

בהיותו נערה נשלחה בז'רנו למחנה הריכוז אושוויץ בפולין בשנת 1943, מאוחר יותר הועברה למחנה הריכוז רוונסבריק ושרדה את צעדת המוות בסוף המלחמה. לאחר השואה עלתה בז'רנו לישראל והתחתנה עם ניסים בז'רנו. לזוג נולדו שני ילדים, עדנה ויורם, הם חזרו לגרמניה בשנת 1960, שם המשיכה להיאבק נגד גזענות ואפליה.

שר החוץ הגרמני הייקו מאס ספד לבז'רנו לאחר מותה, וכינה אותה 'קול חשוב במאבק נגד גזענות ואנטישמיות'.

בספרה "זיכרונות" היא סיפרה שהגיעה לאושוויץ מותשת לאחר ששהתה מספר ימים בנסיעה בקרון בקר והתקבלה על ידי קצין אס.אס שאמר לה, "עכשיו יהודים מטונפים אנו נראה לכם מה זה אומר לעבוד".

כנערה במחנה המוות הנאצי, התנדבה להיות חברה בתזמורת הבנות והייתה מנגנת על אקורדיון עם דמעות בעיניים בכל פעם שהגיעו רכבות מלאות יהודים מכל אירופה. "הם רצו שננגן כשמשלוחים חדשים הגיעו, ככה היהודים יחשבו שהכול טוב, ולא יתנגדו, אבל ידענו שלוקחים אותם למוות, אבל לא יכולנו להגיד להם כלום, כי הנאצים עמדו מאחורינו כשניגנו" סיפרה.

בני הזוג חזרו לגרמניה בשנת 1960 ובז'רנו החליטה להיות פעילה פוליטית לאחר שנתקלה באנטישמיות גלויה במדינה. היא נלחמה נגד גזענות ואפליה והקימה את ועדת אושוויץ בשנת 1986 כדי לתת לניצולים במה לסיפוריהם. מטרתה הייתה לסייע במניעת התפשטות "אידיאולוגיה לא אנושית", ולכן החליטה לספר את סיפור חייה בבתי הספר ובמקומות אחרים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!