הכנסת אישרה את הרחבת החוק הנורבגי

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק הנורבגי המורחב וכן את הארכת מועד אישור התקציב מעת כינון הממשלה, לאחר שנדחו כל ההסתייגויות. בקריאה שלישית תמכו בהצעה 60 חברי כנסת לעומת 57 שהתנגדו. במהלך ההצבעות נרשם עימות בין הקואליציה והאופוזיציה כאשר הצדדים האשימו אחד את השני בהפרת הסכם הקיזוז של ח"כ מאיר יצחק הלוי, בעקבות פטירת אחותו.

הצעת החוק הראשונה באה לתקן את ההסדר הנוגע לחקיקת התקציב בנסיבות המיוחדות המנויות – כשהיו בחירות לכנסת, התפזרות הכנסת או הבעת אמון בממשלה חדשה, לפני שאושר תקציב מדינה. מוצע כי במצבים אלה תוארך התקופה לאישור חוק התקציב לשלושה חודשים מתחילת שנת התקציב או עד תום 145 ימים ממועד כינון הממשלה, לפי המאוחר, כאשר ניתנים לממשלה 85 ימים להניח את הצעת החוק, ולכנסת ניתנים 60 ימים לאישור החוק. במידה והניחה הממשלה ביוזמתה את חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-85 מיום כינונה, לא ייגרעו הימים מהזמן שניתן לכנסת לדון בהצעת התקציב.

בהתאם, מוצע לתקן את חוק-יסוד משק המדינה, כך שהממשלה תניח את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר מ-60 ימים לפני היום הקובע (שהוא כאמור, 145 ימים ממועד כינון הממשלה). במניין כל התקופות האלו לא יימנו מועדי ישראל וערביהם.

עוד הוצע במליאה, להגדיל את מכסות הרשאים להפסיק חברותם בכנסת לפי "החוק הנורווגי" כך שבסיעה שבה ישנם ארבעה עד שישה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם שלושה חברי כנסת, בסיעה שבה ישנם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם ארבעה חברי כנסת, ובסיעה שבה עשרה חברי כנסת ומעלה יוכלו להפסיק חברותם חמישה חברי כנסת.

בדברי ההסבר נכתב: "המועד הנדחה נקבע בשים לב, מצד אחד, לפרקי הזמן הנדרשים למעשה לממשלה חדשה או לכנסת חדשה לצורך גיבוש הצעת התקציב ולצורך ליבון מעמיק ואישור חוק התקציב, ומצד שני, לצורך באישור חוק תקציב שנתי בהקדם האפשרי כדי לצמצם את התקופה שבה הממשלה מתנהלת שלא על בסיס תקציב מאושר ומעודכן".

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ גלעד קריב הציג את ההצעה ואמר: "ועדת החוקה שוכנעה כי על אף הצורך באישור מהיר של תקציב המדינה, ובמיוחד בשנה הזו, נוכח חשיבותו של חוק התקציב ככלי מרכזי לקביעת המדיניות של הממשלה, ועוד יותר מכך – העובדה שהצעת חוק התקציב מובאת ביחד עם הצעת חוק ההסדרים, יש מקום לקבוע פרקי זמן מספקים לממשלה חדשה ולכנסת על מנת להכין את הצעת חוק התקציב ולדון בו בכובד ראש וביעילות בהתאמה".

לדבריו, "הוועדה שוכנעה כי 100 הימים הקבועים בחוק היסוד בנוסחו הקיים הם בבחינת גזירה שהממשלה והכנסת אינן יכולות לעמוד בה, והראייה היא שבפועל, ברבות מהשנים הקודמות כאשר גובש תקציב לאחר בחירות או כינון ממשלה חדשה, הוארך פרק הזמן המדובר באמצעות הוראות שעה".

במסגרת הדיון במליאה טרום ההצבעה, עלה ח"כ דוד אמסלם מ'הליכוד' לשאת דברים ואמר: "התיקון כאן הוא לא בגלל הגדלת השרים בממשלה והגדלת החוק הנורבגי. זה חוק שצריך לקרוא לו: "חוק מיכל שיר". לגדעון סער, עם המפלגה הגדולה של ששת המנדטים, הוא קיבל ארבעה שרים וכמובן שני נורבגים. אז היא במקום התשיעי. הוא טעה בחישוב, הוא חשב שהוא יקבל 30 מנדטים, שכנע אותה שהמקום התשיעי זה אמצע הכרכרה, אבל היא לא נכנסה. אז לכן מתקנים חוק-יסוד במדינת ישראל."

ח"כ יולי אדלשטיין מ''הליכוד' התייחס לחוק שיאפשר לארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם ואמר: "החוקים האלה הם תמיד בומרנג. הם תמיד משיגים מטרה הפוכה מין המטרה המוצהרת. לא צריך ללכת 30-40 שנה אחורה. לפני זמן לא רב באה הצעת חוק נהדרת – להעלות את אחוז החסימה. הייתה לה מטרה מוצהרת. אפילו לא במחשכים – לדפוק את החרדים ולדפוק את הערבים. השרים דאז, לפיד וליברמן דיברו על זה בגלוי. מה יצא כתוצאה מזה? הרשימה המשותפת של 15 מנדטים, בדיוק כפי שיושב-ראש הכנסת דאז, שאני במקרה מכיר אותו טוב מאוד. אני רק אגיד לכם שהתוצאה של הצעת החוק הזאת, במידה ותעבור, תהיה בדיוק הפוכה ממה שמתכוונים המגישים."

כאמור שני החוקים עברו ברוב של 60 מול 57, כולל קולו של חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי מ'תקווה חדשה', שהפתיע בהגעתו היישר מהלוויית אחותו ע"ה במקום להתחיל לשבת שבעה אחריה. מהלך שעורר סערה במליאה בגין הפרת הסכם קיזוזים בין הקואליציה לאופוזיציה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!