הכנסת אישרה: צה"ל יעקוב אחרי בנות דתיות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון שמחוקק מחדש כהוראת שעה לשלוש שנים ויאפשר לצה"ל לבטל את הפטור הגורף על ידי מעקב אחרי בנות דתיות שמסרבות לשרת בצה"ל, ההצעה אושרה לאחר הצבעה שמית. תמכו בהצעה 55 בהם חברי סיעת רע"מ שהשתתפו בהצבעה באופן היסטורי. 50 ח"כים התנגדו לה.

מוצע להאריך את הוראת השעה בעניין ההליך שנקבע לביטולו של הפטור שניתן למועמדת לשירות ביטחון המצהירה כי מטעמי הכרה דתית מונעים ממנה לשרת בצה"ל – וזאת בשל יסוד ממשי של הפוקד לאי קיום מהותי של תנאי מהתנאים בהצהרתה או בשל מסירת ידיעה כוזבת, עד לשנת 2024.

על פי ההצעה, צה"ל יוכל לעקוב אחרי בנות ולהחליט האם אכן הם דתיות ולפי זה לקבוע האם ניתן להם הפטור הגורף מבחינה דתית, כך שלמעשה צה"ל יוכל לגייס בנות דתיות באם ימצא כי הן אינן דתיות כנדרש.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מינויה של הוועדה שהרכבה נקבע לפי התקנות, התעכב מסיבות שונות ובכלל זה בשל הבחירות לכנסות ה־21, ה־22 וה־23.  בחודש אוקטובר 2020 מונתה הוועדה, ורק לאחרונה החלה לפעול. כדי לאפשר לוועדה לפעול בהתאם להסדר שנקבע בהוראת השעה לפרק זמן סביר שבו ייבחן יישומו של המודל שנקבע בהוראת השעה, מוצע להאריך את הוראת השעה בכשלוש שנים נוספות".

במהלך הדיון במליאה אמר חבר הכנסת משה גפני: "מה אמרה מועצת הרבנות הראשית שהיא הסמכות ההלכתית במדינת ישראל? היא אמרה שזה איסור גמור. מה עכשיו מביאים לנו את החוק הזה? על מה? כשצריך לדקדק דקדוקי עניות האם היא עשתה קידוש או לא עשית קידוש, האם היא כן מסורתית או לא? זה מדינה דמוקרטית? זה איסור של ייהרג ובל יעבור. היא לא רוצה להתגייס היא אומרת אסור לי. כל הבסיס שעליו עומד כל העניין הזה הוא בסיס לא חוקי, הוא נגד החלטה של כל הרבנים בישראל".

חה"כ אורי מקלב תקף אף הוא את החקיקה המחודשת: "עמדתנו היא שאין דרכה של אישה להילחם ודרכו של הגבר להילחם. לא יעזרו כמה אתם תנסו לעמוד כנגד, דרכה של אישה היא לא להילחם. בחוק זה ישנו נוהג פסול שפוקד יכול להחליט לעצמו את מידת הדתיות. לתת סמכות לאדם שלא מכיר את אורח החיים זהו דבר בעייתי מאוד".

ח"כ אריה דרעי התעמת בדיון וטען כי "ממנים ועדות עם חוקרים פרטיים, נכנסים לפרטיות הכי עמוקה של האישה הזו. גיור לקבלת אזרחות לא עושים וזה כשאנחנו יודעים שחלק מהם לא שומרים תורה ומצוות, אבל כשזה מגיע לנושא הזה אתם בעד. במדינה מתוקנת כל הנושא של גיוס נשים היה בכלל צריך להיות התנדבותי. לצערי גם מפלגת רע"ם מתגייסת לעניין למרות שזה נגד האידאולוגיה שלה".

השר אלעזר שטרן השיב לדברי דרעי: "אני מתפלא עליך, אתה הראשון שהייתה צריך להגיד, אני קורא למשרד הביטחון לבדוק את ההצהרות האלה. זמרת שרוצה להתגייר אתם אומרים לה קודם תפסיקי את המקצוע שלך, אבל כשאנחנו יודעים על מועמדות שמצהירות מטעמי דת ומצפון אבל אחר כך אנחנו מוצאים שהיא לא כזו, על זה אתה נלחם? את החוק הזה אתם הייתם צריכים להביא, לא אנחנו".

כאמור, ההצעה אושרה, כאשר לאחר הדיון תקף חבר הכנסת אחמד טיבי מהרשימה המשותפת את חברי רע"מ שתמכו בהצעה: "אנחנו מזה עשרות שנים הח"כים הערבים לא נוהגים להשתתף בהצבעות האלה, ואני חושב שחברי רע"מ שהשתתפו בהצבעה עשו טעות קשה". טיבי הסביר כי "זה המחיר של אחריות קולקטיבית של להיות בקואליציה".

גם חבר הכנסת מאיר פרוש התייחס לתמיכת סיעת רע"מ בחקיקה: "לראשונה מפלגה ערבית הצביעה בעד גיוס לצבא. זה תקדים שמעולם לא היה בכנסת ישראל. שאפו לראש הממשלה והחליפי שלו".

ח"כ ישראל אייכלר תקף את עצם קיומן של הוועדות: "תארו לעצמכם שהרבנות הראשית הייתה מושיבה וועדות חקירה על מידת הדתיות של אדם, היו קוראים לזה 'וועדות האינקוויזיציה', היו נזעקים: "בודקים אדם האם הוא דתי, האם הוא קם בהשכמה לפני זמן קריאת שמע".

"והנה, משרד הביטחון הקים וועדות כפיה לבדוק אחרי נערות האם הן באמת דתיות, האם היא באמת יודעת את ההלכות, או שהיא מסורתית. החוק מחייב רק הצהרה שלא תיסע בשבת, ושתאכל כשר. היא לא חייבת לדעת את כל ההלכות על בוריין. אבל הוועדות מנסות ליצור כאן מצב של כפיה של הבנות, בגלל שהן לא עומדות בדיוק לפי הכללים של הבנות הדתיות.

"הגשתי כבר כמה פעמים הצעת חוק לבטל את גיוס הכפייה ולאפשר לכל מי שירצה להתנדב לגיוס מתוך רצון, רק אם הצבא באמת זקוק לו. החוק יגביר את הסולידריות של החייל עם הצבא, לא יצטרכו לגייס אנשים שאינם מתאימים, חיילים מיותרים לא ישרפו שלוש שנים בלי לעשות כלום. בכסף שיחסכו משחרורם יוכלו לתגמל היטב את החיילים שבאמת נדרשים לצבא, לפי מידת ההקרבה והכישרון לחייל המקצועי והמצטיין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!